בחלק הראשון של פסק הדין בנושא
אילנה דיין וסרן ר', עוסק המשנה לנשיאת בית המשפט העליון,
אליעזר ריבלין, בהרחבה בנושא
חופש הביטוי. הוא אומר, כי נראה שיש לשוב ולהעלות מושכלות ראשונים בנושא זה, למרות שסבור היה שהדבר לא יידרש שוב.
ריבלין פורס תיאוריות שונות בנוגע למקור חשיבותו של חופש הביטוי. בין היתר, יש המסבירים אותו בכך ש"חירות הביטוי מאפשרת לכל אדם לתת ביטוי לתחושותיו ולתכונותיו האישיות, להביע את אשר על ליבו, וכך לפתח ולטפח את אישיותו". הסבר אחר מדגיש שחופש הביטוי "מאפשר את קיומה של החברה הדמוקרטית המודרנית גם משום שהוא משמש כלי ל'הוצאת קיטור' שהיה מופנה אחרת לכיוון מעשים אלימים".
עוד אומר ריבלין: "האינטרנט חולל תמורות נכבדות בהיבטים רבים של חיינו, ובכלל זה בתחום של איסוף מידע, היחשפות לו, תקשורת בין בני אדם והתבטאות חופשית. כך, למשל, ניתן בהחלט לומר כי חופש הביטוי של עידן האינטרנט אינו כחופש הביטוי של העידן הקדם-אינטרנטי (כפי שיש הסופרים היום את מניין השנים תוך הבחנה בין תקופת ה'קדם-גוגל' (BG) לבין התקופה שלאחר גוגל (AG)).
"חופש הביטוי הפך היום לזכות מוחשית הרבה יותר. אם בעבר היכולת להעביר מסרים בתפוצה רחבה, וליטול חלק משמעותי בשיח הציבורי, הייתה שמורה בפועל למתי מעט, ובעיקר לאמצעי התקשורת עצמם או לאלה שהיו בעלי גישה אליהם, בא האינטרנט ופתח את שעריו לכל".
ריבלין שב ומדגיש, כי "חופש הביטוי ניצב בנדבך העליון של זכויות היסוד". במשפט הישראלי, הוא אומר, חופש זה חובק כל - כולל פורנוגרפיה, ביטויים פוגעים וגם שקרים. ואולם, ההגנה על חופש הביטוי. היקף ההגנה על הביטוי הוא פועל יוצא של ערכים נוספים והוא משתנה בהתאם לנסיבות המקרה ולאופיו של הביטוי, ובין היתר יש לאזן בין חרות הביטוי לבין הזכות לשם טוב, שגם היא זכות יסוד.
"חוק איסור לשון הרע משקף את האיזון שאותו קבע המחוקק בין זכות היסוד לחופש הביטוי לבין זכות היסוד לשם טוב. ההגנה על שמו הטוב של הנפגע מעוגנת באיסור על פרסום לשון הרע ובקביעה כי במקרים מסוימים תהא בלשון הרע משום עבירה פלילית או עוולה אזרחית. בה בעת נדרש החוק שבא להגן מפני לשון הרע גם לצורך להבטיח את חופש הביטוי, והדבר בא לכלל ביטוי ברשימת ההגנות וברשימת הפרסומים המותרים המנויים בפרק ג' לחוק", מוסיף ריבלין.
והוא מסכם: "האיזון בין חירות הביטוי לבין הערכים המתחרים בה ובהם ההגנה על שמו הטוב של האחר - כך נפסק - הוא פועל יוצא של מעמדה המיוחד של החירות. בתחרות שוות-משקל, תגבר תמיד חירות הביטוי".
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
