שר החינוך, גדעון סער, פותח במתקפה חזיתית נגד העיתונאי נחום ברנע ומכנה אותו שרלטן וחסר מקצועיות.

במאמר שפרסם טוען סער כי את טורו השבועי בערב החג השני של פסח פתח ברנע, שזכה בעבר בפרס ישראל לעיתונות, בסיפור שכולו פרי מוחו הקודח.

"לא הייתי טורח להתייחס גם הפעם לטורו אלמלא היה מגלם באופן כה מובהק עיתונות במירעה "המבוססת" על היעדר מינימאלי של התמצאות בחומר ועל הטעיית הקוראים", כתב סער.

לדבריו, ככל שניתן להבין, נראה שברנע התכוון לכתוב על החלטת הקבינט הכלכלי חברתי בדבר ביטול מבחן התעסוקה למסגרות העשרה לתלמידי גנים ובתי ספר יסודיים ואולם, ברנע כותב על "ההחלטה לתת חינוך חינם לילדים מגיל 3" כלומר- למעשה הוא כותב על נושא אחר לחלוטין. הממשלה קיבלה ב-8/1/12 החלטה ליישם את חוק חינוך חינם לגילאי 4-3. היא גם קיבלה החלטה, אחרת, על קיום מסגרות לימודיות נוספות בשעות אחר-הצהריים לגילאי 9-3: מהלך שיבוצע באופן הדרגתי ויתחיל ברשויות הנמנות על האשכולות הסוציו-אקונומיים הנמוכים. הויכוח, שהתקיים בימי חול המועד, עקב החלטת הקבינט החברתי- כלכלי, כלל לא נגע, בסוגיית החלת חינוך חינם על גילאי 4-3.

"באופן פרדוקסאלי הדבר חשף, בעוצמה רבה, את הכשל ב"תפיסתו" של ברנע. הרי עוד לא נשמע קול ששולל השתתפות של ילד בגן ילדים על בסיס השאלה האם ההורה עובד. בעיניי ברנע כנראה שהדבר לגיטימי ואף נכון. כידוע, תוך שלוש שנים החינוך מגיל 3 יהיה חינוך חובה, בהתאם לחוק ולהחלטת הממשלה. אם מדובר בחינוך חובה- איך ייתכן לשלול אותו למפרע מחלק מהילדים שמי מהוריהם אינו עובד? לברנע, מסתבר, אין קושי בכך. כנראה משום שהוא סובר, בטעות (לכך עוד אגיע), שמדובר בילדים חרדים", כתב סער.

עוד הוסיף כי ברנע כותב שההחלטה מדללת את מהותו של דוח טרכטנברג למרות שאין לכך כל יסוד ואף לא טרח להתקשר לפרופסור טרכטנברג על-מנת לברר את הדברים.

"ועדת טרכטנברג המליצה על יישום מלא של חוק חינוך חובה מגיל 3, כמובן מבלי להזכיר מבחן תעסוקה. בנוסף, המליצה ועדת טרכטנברג על סבסוד מסגרות לימודיות נוספות בשעות אחר-הצהריים בגנים ובבתי הספר לגילאי 9-3 שיכללו, בין היתר, חוגים, סיוע בשיעורי בית והעשרה. גם כאן לא כלל דוח טרכטנברג מבחן תעסוקה. נהפוך הוא: הדוח דווקא המליץ על "החלה אוניברסאלית" של מסגרות לימודיות לשעות אחה"צ לגילאי 9-3. אם היה טורח ברנע (שלא קרא כמסתבר, לא את דוח טרכטנברג ולא את החלטות הממשלה הרלוונטיות) לפחות להתקשר לפרופסור טרכטנברג היה מגלה שלא בכדי. ברור לחלוטין שמשמעות התניית השתתפות במסגרות ההעשרה במבחן תעסוקה היא פגיעה (נוספת) בילדים שלפחות אחד מהוריהם אינו עובד, מן הסתם לאו-דווקא ילדים מהשכבות המבוססות. התוצאה היא הרחבת הפערים בחברה. ממש לא צדק חברתי. טרכטנברג, כאמור, המליץ כי את המסגרות הלימודיות הנוספות יש להחיל "החלה אוניברסאלית" על כלל ילדי ישראל. החלטה כזאת מקדמת גם שוויון הזדמנויות וגם מסירה חסמים ביציאה לשוק העבודה", כתב.

לדברי סער, בכך לא תמו שגיאות ברנע. "הקטע כולו מבוסס על הנחתו שמקור שינוי ההחלטה בכניעה לחרדים. אם היה לומד את הנושא היה מגלה שבמבחן התעסוקה על-פי החלטת הממשלה המקורית (שהועתק ממבחן התעסוקה של התמ"ת) נחשבים לומדים ב"כוללים" לעובדים. כלומר- ההחלטה המקורית מיטיבה עם החרדים. מכאן ברור שהחרדים אינם הסיבה לשינויה", ציין.

"מה ניתן ללמוד מכל הנ"ל? ברנע לא קרא את דוח טרכטנברג. ברנע לא קרא את החלטות הממשלה הרלוונטיות. ברנע לא שוחח עם גורם כלשהו (הח"מ, משרד החינוך, משרד האוצר, פרופ' טרכטנברג), שמכיר את הנושא ויכול היה לסייע בידו לפחות ללמוד את התשתית העובדתית הרלוונטית. גם שימוש קצר באחד ממנועי החיפוש באינטרנט יכול היה למנוע מברנע את המבוכה. מצד שני- הוא תקף את נתניהו, אותי ואת החרדים. בשביל זה לא צריך תעודת עיתונאי. מספיק להיות שרלטן", דברי סער.