עמותת "לשכת המגשרים" מבקשת מבג"ץ להורות למדינה להסדיר בחקיקה את הפנייתם של מתדיינים לגישור, ולהכפיף את המגשרים לכללי אתיקה, מנגנון פיקוח והנחיות מסודרות באשר לעבודתם. עוד מבקשת העמותה להקפיא מיידית את ההפניות לגישור עד שיינתן פסק דין בעתירתה.
העמותה - בה חברים עשרות מגשרים בתחומים שונים - אומרת, כי כבר גיבשה מודל ובו הנחיות וקריטריונים למגשרים, כללי אתיקה ומנגנון אכיפה בנושא אתיקה. לדבריה, בתחילת דרכה זכתה לעידודם של משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט, אך כעת הללו מתעלמים מפניותיה.
לדברי העמותה, המדינה קבעה, כי בחלק מן התיקים יהיה על הצדדים לפנות תחילה למגשר כתנאי לכך שעניינם יובא בפני שופט. "האדם הפשוט מושפע מדבריו של המגשר (והמדינה אף מעודדת את האזרח הפשוט להגיע לפשרה ולהיות מושפע מדבריו של המגשר). אולם על המגשר עצמו לא חלות כל מגבלות חוקיות שהן, ואין בנושא הסדר ראשוני, לא כל שכן כללי אתיקה או מנגנון שיאפשר אכיפה של כללי אתיקה למגשרים", היא טוענת.
העמותה מעלה חששות כבדים לגבי פעילות המגשרים: "המגשר יכול לספר לצדדים כי הוא מכיר את השופט/ת, להפר את חובת הסודיות, לעסוק בנושאים שבהם יש למגשר
ניגוד עניינים, להשתלח בעורכי הדין שמייצגים את הצדדים באופן אישי, לומר דברים שאינם אמת, לפגוש צדדים מבלי שעבר על החומר כמקדים לפגישה, לבקש להפוך לבורר מוסכם על-ידי הצדדים בהיותו מגשר, ועוד ועוד - והכל תחת כסות ממלכתית של בית המשפט המפנה כיום כעניין שבשגרה את הסכסוך למגשר כתנאי מקדים לכך שהאזרח יוכל לבוא בפני שופט".
העתירה מסכמת: "המדינה בחרה שלא לפעול כלל וכלל בנושא. תחת זאת, היא פשוט מפנה תיקים ללא כל כללים, הסדר בחוק (או בדרך אחרת), או קריטריונים מבתי המשפט אל מגשרים. כך נגרמת פגיעה אנושה בתדמיתו של הגישור, ובאפשרות להשתמש בגישור ככלי, ואף בעבודת המגשר, שאינו יודע כיצד עליו להיות מונחה. מצב זה אינו יכול להימשך, ומכאן עתירה זו".
