התנגדות להטלת אחריות <br>אישית בידי מבקר המדינה

עו"ד ד"ר דורי קלגסבלד, אשר ייצג את יואב גלנט בפני מבקר המדינה, טוען שבפרשת הרפז ניסו והצליחו קצינים בכירים - בקבע ובמילואים - לטרפד את מינויו לרמטכ"ל של מי שהממשלה החליטה שהוא המתאים ביותר לתפקיד. קלגסבלד דיבר (יום ג', 22.5.12) במושב על הטלת אחריות בידי מבקר המדינה, שהתקיים בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין. הוא העיר, כי את נושא גלנט בדקו במקביל בג"ץ, ועדת טירקל, מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, "ואז לא היה סיכוי שיקחו אותו".

פרופ' אריאל בנדור מאוניברסיטת בר-אילן אמר, כי ככלל יש להיזהר בהטלת אחריות אישית בידי גופים מבקרים - כשם שאין ממהרים להרים את מסך ההתאגדות. "אנחנו לא רוצים שהמינהל יתנהג בצורה מתגוננת, שעובדי ציבור ונבחרי ציבור יחששו לפעול שמא יחויבו מכיסם", הוסיף. הוא הביע את החשש מפני הטלת אחריות בידי מבקר המדינה, כאשר במקביל הסמכות בנושא מצויה בידי היועץ המשפטי לממשלה.

יו"ר ועד מחוז ת"א של לשכת עורכי הדין, אפי נוה, סבור שביקורת המדינה הרחיקה לכת בשנים האחרונות ויצרה "פוליטיקה מתגוננת". לדבריו, פוליטיקאים נבחרו כדי למשול, ולא היה מקום למשל להפסיק את כהונתו של אהוד אולמרט בשל ההאשמות נגדו. נוה סיפר, כי בסמוך ללשכת שר הפנים יושבים 11 או 13 עורכי דין, וזהו משל למצב בו הפוליטיקאים עוסקים כל העת ב"לכסת"ח את עצמם". הוא תהה מדוע דווקא אלי ישי ישלם את המחיר על השריפה בכרמל ולא איש מהשרים שקדמו לו.

עו"ד נוית נגב ממשרד שינמן-נגב-ניב אמרה, כי ביקורת המדינה היא הליך חוקר שמטרתו להגיע למסקנות שייושמו במהירות, והדבר עומד בסתירה לכללים החלים בעת הטלת אחריות אישית בהליך פלילי. "יש פה חוסר התאמה בין הכלים של מבקר המדינה לבין התוצאה הקשה והפוגענית שעלולה להיות למהלך שלו", טענה נגב. לדבריה, הנחקרים בפני המבקר עלולים שלא לדבר בכנות ובגילוי לב, אם יידעו שעלולה להיות מוטלת עליהם אחריות אישית ואם יידעו שהחיסיון של דבריהם אינו מובטח. נגב טענה, כי יש להעניק זכויות של אזהרה, שימוע, קבלת החומר וחקירת עדים למי שעלול להיפגע בידי המבקר. לסיכום אמרה נגב, כי אין זה נכון שמבקר המדינה יעסוק בהטלת אחריות אישית - במיוחד לנוכח העובדה שבכל המקרים מדובר בנושאים שבתחום הפלילי.

יו"ר ועד מחוז ירושלים בלשכה, אשר אקסלרד, אמר גם הוא, כי ביקורת המדינה עלולה להפוך לגוף המתחרה ברשויות האכיפה ובבתי המשפט, והיא תהפוך לגוף תובע ואפילו לגוף שופט. "מה שהולך כאן לאיבוד זה המעמד הייחודי של ביקורת המדינה: לבדוק תהליך ולמנוע חזרה על ליקויים", טען. "המלצות אישיות צריכות להיות רק במקרים נדירים וקיצוניים, כאשר מדובר במעשים פליליים או כמעט פליליים".

הפרשן המשפטי של גלובס, עו"ד יובל יועז, הזהיר גם הוא מפני טשטוש התחומים בין ביקורת המדינה לבין הפן הפלילי. הוא סבור, כי הדבר יפגע לא רק בזכויות המבוקרים, אלא גם בתפקידו של מבקר המדינה - לדרוש מעובדי הציבור ונבחרי הציבור רמת גבוהה יותר מאשר המינימום הפלילי. הוא הציע לשקול הטלת דין משמעתי גם על נבחרי ציבור.