מנכ"ל קלאב-מרקט, יעקב גינזבורג (המשמש יו"ר רשתות השיווק בלשכת המסחר), מותח ביקורת על מדיניותו של הממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, אשר מצד אחד מונע מרשתות המזון להתאחד, אך מצד שני מאפשר מיזוג בין הספקים הגדולים.
בעוד הם מתאחדים וגדלים באישור הממונה, הרשתות הגדולות (שופרסל, קו-אופ וקלאב-מרקט) אינן יכולות להתאחד עם רשתות קטנות יותר - עם "רשת רביעית", טוען גינזבורג.
לטענתו, המחירים ברשתות הגדולות הולכים ויורדים בגלל התחרות עם הרשתות הקטנות והמוזלות (דוגמת: חצי חינם, חביב ועוד), דבר הפוגע ברווחיות. המרוויחים הגדולים ממדיניות זו: הספקים, שמעלים מחירים, ורווחיותם הולכת וגדלה, וכן הרשתות הקטנות שמנצלות גורם זה.
גינזבורג טען דברים אלה במסיבת עיתונאים לקראת כנס הקמעונאות והזכיינות 2003 הנפתח בתל אביב (יום ב', 15.9.03).
גינזבורג ביקש לנתח את הגורמים החיצוניים הקשורים לירידה החדה ברווחיות של הרשתות הגדולות - בשנים 2003-2001 נרשמה ירידה של 23% במכירות למ"ר. הגורמים החיצונים הם, לדבריו: ירידה של 6.8% בצריכה המשפחתית, גידול במספר הבלתי מועסקים, הוצאות שמירה וביטחון, עלויות הפעלת חוק סימון מחירים וחוק הפיקדון, ודרישות מבניות של הרשויות המקומיות.
עם הגורמים הפנימיים הפוגעים ברווחיות, ציין גינזבורג: ירידה בנתח השוק לטובת הרשתות הפרטיות, תמיכת הספקים בשוק הפרטי, אי אכיפת החוק ברשתות הפרטיות בקשר לסימון מחירים, דמי פיקדון, הסדרי ביטחון ושמירה ומבנה הסניף.
גינזבורג מציין כגורמים שהביאו להחמרה במצב הרשתות, את אי פתיחת הרשתות בשבת, הגידול המסיבי בשטחי המסחר במדינה, וחוסר הוודאות לגבי הבעלויות ברשתות הגדולות - שגרר אי קבלת החלטות עסקיות ו/או דחייתן. מצב זה נוצל על-ידי הרשתות הקטנות.
הפיתרון למצב הנוכחי, אומר גינזבורג, הוא פעולה בשלושה מישורים: מול הממונה - ניסיון לשנות את המדיניות הקיימת; מול הספקים - פיתוח מהיר יותר של המותגים הפרטיים של הרשתות; ומול הרשתות המוזלות - הקמת מרכזים לוגיסטיים, שיגררו הוזלה בהוצאות וניצול מערכות המידע והמיחשוב שאין בדרך כלל ברשתות הקטנות.
