"מאגרי מידע דיגיטליים משנים מהותית את הנתונים הנאגרים במסגרתם. הכמות משנה את האיכות. משתנות ההבחנות המסורתיות בין מידע פרטי לשאינו כזה, וריבוי המאגרים, כל אחד למטרה שונה, מחייב שימוש במידע רק למטרה לשמה נמסר, בהינתן שבמרבית המקרים אין למעשה ברירה אלא למסור את המידע". כך אומרת (יום ד', 1.8.12) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן.

לדעת אגמון-גונן, "המאגרים הדיגיטליים מחייבים הרחבת המידע שיראו בו מידע המוגן כמידע פרטי לאור אפשרויות עיבוד וכריית המידע הטמונים בהם". אגמון-גונן דחתה עתירה של חברת ביטוח ישיר (איי.די.איי) נגד רשם מאגרי המידע ברשות למשפט, טכנולוגיה ומדע במשרד המשפטים, בנוגע להגדרתו של מידע המצוי ברשותה כמידע פרטי.

ביטוח ישיר קיבלה צו עיקול כמחזיקה בכספיו של חייב, וכאשר ביקש אותו חייב לרכוש ממנה ביטוח - היא דחתה אותו, בהתבסס על אותו מידע. רשם מאגרי המידע סבר שאין היא רשאית לשמור מידע זה ובוודאי שאסור לה לעשות שימוש בו, ואגמון-גונן דחתה את עתירתה של ביטוח ישיר נגד הוראה זו של הרשם.

אגמון-גונן דחתה תחילה את טענתה של ביטוח ישיר, לפיה לרשם כלל אין סמכות להוציא הוראה מסוג זה, וקבעה שסמכותו ברורה. לאחר מכן עסקה בהרחבה בשאלת הגנת הפרטיות במאגרי מידע באומרה, כי יש להבטיח שהשימוש החיוני בהם לא יפגע בפרטיות, תוך שהיא מציינת שבמקרים רבים המידע נמסר בלא הסכמתו של המוסר - למשל בעת קבלת שירות או רכישת מוצר.

עוד אומרת אגמון-גונן, כי מידע על עיקול הוא מידע פרטי על מצבו הכלכלי של אדם, וכי כמו כל מידע פרטי - אסור לעשות בו שימוש מעבר למטרה שלשמה נמסר. לדעת אגמון-גונן, האיזון הנכון בין שמירת הפרטיות לבין האינטרס של צדדים שלישיים בקבלת מידע שכזה, מצוי בחוק נתוני אשראי, הקובע שיש צװרך בהצטברות מספר נתונים על מצבו הכלכלי של אדם כדי שהאינטרס הציבורי יצדיק את חשיפת המידע בעניינו. לאור כל זאת קובעת אגמון-גונן, כי ביטוח ישיר אינה רשאית לשמור את המידע על עיקולים ולעשות בו שימוש מעבר למטרה הצרה שלשמה נמסר לה.

ביטוח ישיר, אשר יוצגה בידי עוה"ד רנאטו יאראק, ניב סבר ודנה יאראק-זהרוביץ ממשרד פירון, חויבה בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. את המדינה ייצגו עוה"ד הדס הולצשטיין-תמיר ומיכל פליגלר (שטיין).