נותן שירותי מטבע מחויב לדווח על פעילות הנראית לו בלתי רגילה. מדובר באמת מידה סובייקטיבית של נותן השירות, ולא באמת מידה אובייקטיבית של הוועדה לעיצום כספי על-פי החוק לאיסור
הלבנת הון. כך קובע (2.8.12) שופט בית משפט השלום בבית שמש, דוד גבעוני.
צו איסור הלבנת הון קובע: "נותן שירותי מטבע ידווח לרשות המוסמכת על פעולות של מבקש השירות הנחזות בעיניו כבלתי רגילות אך בלא צורך בהצגת שאלות ובירור עובדות אל מול מבקש השירות ומקבל השירות". בהמשך הסעיף מובאות דוגמאות לפעולות בלתי רגילות, אשר אינן מהוות רשימה סגורה.
לדברי גבעוני, "פרשנות לפיה די בכך שמדובר בפעולה בלתי רגילה מבחינה אובייקטיבית - או כי הפעולה תיראה כבלתי רגילה בעיניו של נותן שירותי מטבע סביר - כדי להקים חובת דיווח הופכת, על פני הדברים, את התיבה 'נחזות בעיניו' - למיותרת. לוּ לכך כיוון מתקין הצו די היה לקבוע חובת דיווח ביחס לפעולות בלתי רגילות של מבקש השירות ולא היה כל טעם בהוספת המילים 'נחזות בעיניו'".
גבעוני מוסיף, כי כך נפסק כבר לגבי חובות הדיווח של תאגידים בנקאיים. עוד הוא מציין, כי בפני ועדת חוקה, חוק ומשפט מונח נוסח מתוקן של הצו, המשמיט את המילים "נחזות בעיניו" ומוסיף חובת דיווח על "פעילות שלאור המידע המצוי ברשות התאגיד הבנקאי, קיים יסוד סביר לחשש או התעורר חשש שהיא קשורה לפעילות האסורה לפי חוק איסור הלבנת הון או חוק איסור מימון טרור" - דבר המלמד שוב על הסובייקטיביות של הנוסח הקיים.
על אופן יישום הצו אומר גבעוני: "במצב דברים שבו התשתית הראייתית שנאספה והונחה בפני הוועדה, על מכלול העובדות והנסיבות, תקים בסיס סביר למסקנה, על יסוד השכל הישר, ההיגיון וניסיון החיים, כי הפעולות נחזו בעיניו של נותן השירות כבלתי רגילות, הרי שהוועדה תוכל לקבוע - גם בהעדרן של ראיות ישירות - כי נותן שירותי המטבע הפר את חובת הדיווח המוטלת עליו. אולם, ככל שיובאו בפני הוועדה ראיות המראות כי המסקנה המתבקשת לכאורה ממערכת הנסיבות ועל יסוד ההיגיון וניסיון החיים, אינה סבירה בעניינו ובנסיבותיו הקונקרטיות של המפר כי אז לא ניתן יהיה לקבוע כי החובה הופרה".
גבעוני דן בערעורה של חברת יזמות, הנותנת שירותי מטבע ונכיון צ'קים, על העיצום הכספי בסך 250,000 שקל שהוטל עליה בגין אי-דיווח על פעולות בלתי רגילות שבוצעו באמצעותה. למרות שקיבל את עמדתה העקרונית של החברה בנוגע לפרשנות הצו, דחה גבעוני את רוב ערעורה ברמה העובדתית. החברה המערערת יוצגה על-ידי עו"ד רונן רוזנבלום העוסק במיוחד בטיפול בעבירות הלבנת הון.
החברה לא דיווחה על עשרות מקרים של נכיון צ'קים בהפרשים של דקות בודדות בידי אותם לקוחות, או בידי חברות ונושאי משרה בהן, כאשר כל פעולה בפני עצמה לא חייבה דיווח; גבעוני אומר שמדובר בדפוסי פעולה המהווים פעילות בלתי רגילה. כמו-כן, לא דיווחה החברה על נכיון המחאות בסך 10 מיליון שקל בידי אותם שלושה לקוחות ב-99 ימים אך בהפרשים של דקות בין הפעולות באותו יום. גם בהקשר זה קובע גבעוני, כי מדובר בדפוס פעולה שחייב דיווח.
לעומת זאת קובע גבעוני, כי החברה לא הייתה חייבת לדווח על פעולות שביצע בה השר לשעבר גונן שגב, שהורשע בעבירות מירמה וסמים. הוועדה לעיצום כספי טענה שעברו הפלילי של שגב - שהיה נציג ומורשה חתימה של חברה אשר ביצעה עסקות ניכיון אצל יזמות - היווה פעילות בלתי רגילה המחייבת דיווח. ואולם, גבעוני אומר, כי לא היה כל יסוד לחשוד שהפעילות עצמה של שגב היא פלילית ולכן לא היה מקום לדיווח. לאור זאת, הפחית גבעוני את העיצום הכספי ל-150,000 שקל.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
