|
מקרר ריק. היקפי המצוקה גדלו[צילום: עומר שיקלר]
|
|
|
|
|
בשנת 2010, 35% מבני 20 ומעלה בישראל דיווחו כי אינם מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות השוטפות של משק הבית (למזון, לחשמל, לטלפון וכד'). ביישובים במעמד הנמוך, שיעור אלה שאינם מצליחים לכסות את הוצאותיהם עמד על 46%. הנתונים הם חלק מדוח פני החברה החמישי שתפרסם הלמ"ס לרגל היום הבינלאומי למלחמה בעוני שיחול ב-17 באוקטובר.
8% דיווחו כי אינם מצליחים כלל לכסות את ההוצאות החודשיות. בקרב הגרים ביישובים במעמד הנמוך, שיעור אלה שאינם מצליחים לכסות את הוצאותיהם עמד על 46%. כמו-כן, 11% מבני 20 ומעלה דיווחו כי ויתרו על אוכל לעיתים קרובות או מידי פעם בשנה האחרונה, בגלל קשיים כלכליים.
התא המשפחתי מתרסק
שיעור הפניות למחלקות לשירותים חברתיים ל-1,000 נפש עלה בין השנים 2000 ל-2010 מ-980 אלף רשומים בשנת 2000 ל-1.31 מיליון רשומים בשנת 2010.
הנזקקות העיקרית השכיחה ביותר בפניות למחלקות שירותים חברתיים היא "תפקוד לקוי של הורים או של ילדים/נוער" (נזקקות זו כוללת בעיות ביחסים שבין הורים לילדים, בעיות בתפקוד אם, חינוך ובעיות התנהגות של ילדים, נערות במצוקה, ילד נטוש ועוד). נזקקות זו מהווה כ-33% מסך הנזקקויות שבגינן פונה האוכלוסיה למחלקות לשירותים חברתיים. הנזקקות השנייה השכיחה ביותר (כ-23% מסך הנזקקויות המוגדרות), היא "עוני וקשיי הכנסה" (כולל בעיות הנובעות מרמת הכנסה נמוכה, מחוסר הכנסה מעבודה, מבעיות דיור ועוד), לכ-17% הוגדרה הנזקקות "סיבות רפואיות" (כולל נכות, פיגור שכלי, מחלות נפש, הפרעות התנהגות ועוד) ולכ-4% הוגדרה הנזקקות "אלימות".
ואף על-פי כן, ב-2010, 61% מבני 20 ומעלה דיווחו שהם מרוצים ממצבם הכלכלי, לעומת 48% בשנת 2002. בשנת 2010, שיעור המרוצים ממצבם הכלכלי היה דומה בקרב הגרים ביישובים במעמד החברתי-כלכלי הנמוך והבינוני. לאורך השנים, הפער בשיעור המרוצים מהמצב הכלכלי, בין הגרים ביישובים במעמד הגבוה לבין הגרים ביישובים במעמד הבינוני, הצטמצם בהדרגה והגיע ל-7 נקודות האחוז ב-2010.