"150 חוקרי יאח"ה ועשרות פרקליטים לא טרחו בזמן אמת לבדוק מול העד את נושא אחוזי הבנייה, ועושים את זה רק בזמן חקירה נגדית". כך אומר (יום א', 23.9.12) סניגורו של הלל צ'רני, עו"ד גיורא אדרת, על התייחסותו של ש"ד לאחוזי הבנייה בפרויקט הולילנד.

השאלה מה היו אחוזי הבנייה הסבירים בפרויקט לעומת אלו שאושרו, היא אחת מן המרכזיות במשפט. בעוד המדינה טוענת שהיזמים קיבלו הטבות ענק תמורת שוחד, טוענת ההגנה שהטיפול בפרויקט היה שגרתי לחלוטין. בישיבה הקודמת התעמתו אדרת וש"ד בשאלה כיצד יש לחשב את אחוזי הבנייה, וש"ד ביקש להגיש בישיבה הנוכחית טבלת חישובים שערך כעת. השופט דוד רוזן קבע, כי ש"ד ימסור את הטבלה לתביעה והיא תחליט כיצד לטפל בה. מאוחר יותר אמר ש"ד לרוזן בנוגע לטענותיו של אדרת: "עובדים עליך בעיניים. הוא משקר לך בפנים!". אדרת: "אל תעז להגיד שאני משקר. מי שמשקר בינתיים זה אתה וגם הודית בזה".

אדרת הציג את גירסתו של צ'רני בנוגע לסיפוחם לפרויקט של 40 דונם עירוניים (רובם ואדי) בין הולילנד לרמת שרת. ש"ד טען, כי היזמים ביקשו לספח את השטח כדי שיעמדו במטלות השונות, ובכללן שטחי הציבור, ושילמו שוחד לראשי העיר אהוד אולמרט ואורי לופוליאנסקי כדי שיספיקו לסיפוח. לטענת אדרת, העירייה היא שדרשה מן היזמים לפתח את השטח על חשבונם, לאחר שהוא עמד מוזנח שנים רבות וחברת מוריה העירונית לא ביצעה את עבודות הפיתוח המתוכננות.


מי צירף את הוואדי


אדרת ציטט מתוך מכתב ששלח ש"ד עצמו לאולמרט, בו נאמר שהיזמים נענו לדרישת העירייה לפתח את אותו איזור. ש"ד השיב, כי נוסח זה נועד לאפשר לאולמרט להצדיק את אישור אחוזי הבנייה המוגדלים ואת דחיית הדיון בהתנגדויות, וכמובן לא יכול היה לכתוב את האמת. אדרת: "לא היו חסרים שטחים, כי הפקיעו 45% משטחי הולילנד". ש"ד: "הפרוטוקול של הוועדה המחוזית מינואר 2012 אומר שכל פרויקט הולילנד נבנה בניגוד למדיניות, שיש חוסר משווע בשטחי ציבור ושלא היה צריך לאשר את אחוזי הבנייה". רוזן: "זה מ-2012, זה פחות מעניין אותנו". ש"ד: "זה מסכם רטרואקטיבית ואומר למה הם לא מאשרים יותר בנייה באתר".

אדרת הציג גם מכתב ששלח עוזר היועץ המשפטי של עיריית ירושלים לעוזר ליועץ המשפטי לממשלה, בו נאמר שיוזמה לצירוף הוואדי לפרויקט הייתה של מהנדס העיר דאז, אורי בן-אשר, במטרה להביא לפיתוחו. ש"ד השיב, שמכתב זה נכתב כשנתיים לאחר שכבר הוחלט על צירוף השטח, ו"למה כתבו כך או אחרת - תשאל אותם". בהתייחס למכתב של אחד מאדריכלי הפרויקט, שגם בו נאמר שהיוזמה הייתה של העירייה, אמר ש"ד שאינו מכיר את המכתב ושהוא לא נכתב על דעתו.

לטענת ש"ד, אולמרט הודיע רק בדיעבד על תמיכתו בבנייה לגובה בירושלים, לאחר שהעניק את ההטבות ליזמי הולילנד. אדרת שאל את ש"ד האם מוכר לו מסמך מ-1997 ולפיו כבר ב-1991 הכינה העירייה תוכנית לעידוד בנייה לגובה, וש"ד השיב בשלילה בהסבירו שתוכנית כזו מעולם לא פורסמה. עוד אמר, שאינו מסכים עם התיאור השלילי שניתן לתכנון הפרויקט. אדרת הגיש שורה של מסמכים שגם בהם נאמר שהצירוף נעשה לפי דרישת העירייה, אם כי רוזן העיר, כי חלק מהם דווקא תומכים בגירסתו של ש"ד.


הסלילה וההשבחה


ממסמכים שהגיש אדרת עלה, כי סלילה עצמית של הכבישים והמדרכות בפרויקט הולילנד הייתה יקרה בעשרות מיליוני שקלים מהאגרות שדרשה עיריית ירושלים. זאת, בניגוד לטענתו של ש"ד, לפיה היה צורך בתשלום שוחד לאהוד אולמרט כדי לקבל אישור לסלילה עצמית שהייתה זולה יותר. ש"ד עמד על עמדתו למרות מסמכים אלו.

אדרת הציג תרשומת פנימית של בכירי עיריית ירושלים מיולי 1999, לפיה היטל ההשבחה שייגבה בפרויקט יהיה 20 מיליון דולר. זאת, עוד בטרם נפגש ש"ד באותו חודש עם אולמרט, כדי לשכנעו להסכים להיטל השבחה בגובה זה. ש"ד השיב, שהצעה זו מעולם לא הוגשה ליזמים, למרות שנאמר בה שזוהי ההצעה ליזמים. לדברי ש"ד, הוא העלה סכום זה בכל פגישותיו עם גורמי העירייה, עוד לפני ששוחח על כך עם אולמרט.

אדרת: "20 מיליון דולר היה מוסכם על העירייה עוד לפני שיחותיך עם אולמרט. מוסכם עליך?". ש"ד: "לא". רוזן: "למה אתה אומר לא?". ש"ד: "משום שהסכמנו ל-20 מיליון דולר רק כאשר הגענו לאודי ניסן [מנהל הרשות לפיתוח ירושלים דאז, עליו הטיל אולמרט את הטיפול בנושא]. עד אז הם רצו 25 מיליון דולר". לדבריו, רק בהסכם עליו חתם עם אולמרט נקבע, שמסכום זה יקבלו היזמים הנחה של 5 מיליון דולר. ש"ד אמר, כי הסכמת העירייה הייתה כפופה לכך שאם הקרקע תימכר – הרוכש יוסיף 5 מיליון דולר, אך היזמים לא הסכימו לכך וסעיף זה לא נכלל בהסכם הסופי עם העירייה.