לא רק פרקליטים וסניגורים סובלים מנדודי שינה בשל תיקים, אלא גם שופטים. כך אומר (יום ב', 3.12.12) שופט בית המשפט המחוזי מרכז, מנחם פינקלשטיין, בהרצאה במפגש "דלתיים פתוחות" של ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין. הוא הביא כדוגמה תלונה של צעירה בת 23, אשר טענה שרק בגיל זה הגיעה למסקנה שאביה ביצע בה עבירות מין בהיותה כבת 5. בסופו של דבר הורשע האב במחוזי, אם כי שניים מן השופטים אמרו שהתלבטו מאוד למי להאמין - אך הוא זוכה פה אחד בבית המשפט העליון.
"בית המשפט העליון מכיר בנפלאות המוח האנושי", אמר פינקלשטיין. "זו כבר ידיעה שיפוטית. ייתכן מצב בו נעשו בך מעשים, אתה מדחיק אותם ואחרי עשרים שנה זה מתעורר - ובית המשפט צריך להחליט האם זה זיכרון אמיתי או לא". באותו מקרה שציין פינקלשטיין אמר השופט
יצחק עמית, כי אם האב עשה את המעשים המיוחסים לו - הוא יקבל את עונשו בידי שמיים. "זה אומר שיש כאן ספק ולכן השופט מזכה, אבל ההרגשה לא טובה". ואילו השופט
אליקים רובינשטיין אמר באותו תיק, כי יש בו "ספק שאינו נטול ספקות".
פינקלשטיין הזכיר מקרה, בו בית המשפט העליון זיכה נאשם במקרה דומה לאחר שבית המשפט המחוזי הרשיע אותו ברוב דעותיהם של השופטים
אורי שהם ו
יהודית שבח נגד דעתו של השופט שמואל ברוך. בערעור הראשון החזיר העליון את התיק למחוזי, ומאחר שבינתיים נפטר השופט ברוך - מונה במקומו השופט גלעד נויטל. בסיבוב השני הוא שוב הורשע, כאשר הפעם שבח שינתה את דעתה ונותרה במיעוט. בית המשפט העליון זיכה אותו "לא כל כך מתוך כניסה לגופם של דברים, אלא מתוך חשבון שאם השופט ברוך היה בחיים - הנאשם היה מזוכה". לדעת פינקלשטיין, ראוי יותר היה לבחון את הערעור לגופו ולא לדעותיהם של השופטים.
פינקלשטיין, שהיה בעבר הפרקליט הצבאי הראשי, דיבר גם על הפקת לקחים והעמדות לדין בעקבות מחדלים בצה"ל. כאשר נשאל על מחדלי חקירה של המשטרה, אמר שהוא מקווה שגם בה יש הפקת לקחים, והזכיר שלעיתים בית המשפט מותח ביקורת על החוקרים "ויש לכך השלכות". לדעתו, בדרך כלל יש צדק בכך שהמדינה תתייצב מאחורי חוקרים ותשא באחריות הנזיקית למחדליהם.
בנוגע לשיקולים להעמדה לדין אמר פינקלשטיין, כי לעולם לא תתקבל החלטה על העמדה לדין בתיקים מורכבים כאשר קיימות רק עדות מול עדות. "חזקה על מי שצריך להחליט, שהוא בודק את כל הדברים המסייעים. יש עדויות תומכות, האם החשוד מודה בדברים מסוימים בחקירתו, האם הוא משקר בחקירתו. למשטרה יש כלים שאינם מגיעים לבית המשפט, כמו פוליגרף", הסביר.
בהתייחסו לשיעור ההרשעות הנטען אמר פינקלשטיין, כי הטיעון בדבר "99% הרשעות" מועלה גם בפני הלקוחות ובבית המשפט, משום ש"זה עושה טוב לסניגור" המנמיך מראש את ציפיות לקוחו. לדבריו, כדאי לבדוק האם יש אמת בנתון זה; "הפרקליטות תגיד לכם שלא זה המצב". הוא הזכיר, כי יש מקרים בהם מוחלט מראש לא להגיש כתב אישום בשל היעדר סיכוי סביר להרשעה, וכי בחלק גדול מהתיקים יש הודאות והסדרי טיעון.
מנסיונו האישי אמר פינקלשטיין, כי כשופט בערכאת ערעורים הוא יודע ששיעור ההרשעות בבית משפט השלום נמוך מזה הנטען. בנוסף לכך, הוא אומר, "יש מקרים רבים בהם הסניגור יודע שלקוחו ירה את הירייה הקטלנית, והוא מנהל את המשפט כדי להוריד מרצח להריגה. צריך לבדוק מה פוסק בית המשפט לאור יריעת המחלוקת שנפרסת בפניו".
