רשות המיסים רשאית להביא בחשבון מדדים שליליים בעת שהיא מחשבת החזרי מס המגיעים לנישומים. כך קובעת (23.12.12) שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, מרים מזרחי, בדחותה ערעור של חברת טבע על הפחתת החזרי המס שקיבלה.

טבע קיבלה החזרי מס לשנים 2002, 2005 ו-2006, מהם נוכו 7 מיליון שקל בגין מדדי מחירים שליליים. במהלך הדיון בתביעה הודיעה המדינה, כי נפלה טעות בחישוב וההפחתה הייתה אמורה להיות בסך 6 מיליון שקל. המחלוקת המרכזית בין הצדדים הייתה משפטית: האם כאשר קובע החוק כי "הפרשי ריבית והצמדה" פירושם "תוספת לסכום שמדובר בו, השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן לתקופה הנדונה, בתוספת ריבית של 4%" - הכוונה גם להפחתה במקרה של ירידה במדד.

טבע טענה, כי יש לקרוא את הסעיף כמדבר אך ורק על תוספת, ואילו המדינה טענה שהמילה "תוספת" מתייחסת רק לריבית. מזרחי אומרת, כי המחוקק ידע להבחין בין תוספת בגין עליית המדד לבין עידכון בגין המדד, ולכן לכאורה מבחינה לשונית גם כאן מדובר רק על תוספת. ואולם, מבחינה תכליתית אין ספק שיש להפחית את ההחזרים אם המדד יורד, שכן מטרת החוק היא להבטיח גביית מס אמת. אין מקום לכך שהנישום ירוויח על חשבון המדינה אם ערך כספו עלה, קובעת מזרחי.

טבע ביקשה להסתמך על מכתב של נציבת מס הכנסה דאז, עו"ד טלי ירון-אלדר, ממרס 2003. במכתב זה דווח לירון-אלדר על כך שסגן הנציב הודיע ש"הקרן + הריבית לא יושפעו ממדדים שליליים", וירון-אלדר כתבה על גביו: "מאשרת". ואולם, מזרחי אומרת שירון-אלדר לא נחקרה בשאלות באיזה הקשר יצאה ההנחיה, האם הופץ חוזר מתאים ולמי והאם הכוונה הייתה להחיל אותה באופן מיידי. בהקשר זה היא מציינת את עדותו של עו"ד משה מזרחי, שהיה היועץ המשפטי של רשות המיסים, ולפיה למיטב זכרונו הכוונה הייתה להחיל את ההנחיה רק בנוגע למערך הניכויים ורק כאשר מערכת המחשב תהיה ערוכה לכך.

מאחר שהדיון נוהל במהירות וביעילות, חויבה טבע בהוצאות של 150,000 שקל בלבד. את טבע ייצגו עוה"ד צבי וולפסון ויובל שי, ואת המדינה - עוה"ד ניר סרי וחגי דומברוביץ.