ב-22.7.10 הציג אלוף (מיל.) גיורא איילנד בדיון מסווג לוועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון, שדיוניה סודיים על-פי החוק, את הדוח שלו בפרשת ה"מרמרה". ב-5.8.10 פורסמה כתבה בעיתון הארץ המפרטת דברים שנאמרו בפני ועדת המשנה בידי אביב כוכבי, שהיה חבר בוועדה. בעקבות כך ביקש הרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי, לבדוק מי האחראי להדלפה, אך עד תום מועד הביקורת לא נערכה חקירה.

ב-11.11.10 כתב אשכנזי לראש השב"כ דאז, יובל דיסקין, לראש מלמ"ב, אמיר קין, ולידיעת השר אהוד ברק, מכתב שנשא את הכותרת "פגיעה חמורה בבטחון המדינה". במכתב ציין, כי "חומרת ועומק החשיפה והפגיעה בליבת הקונצנזוס של שמירת הסוד בצה"ל, מצטרפים לשורה ארוכה של הדלפות מדיונים והדלפות מסמכים רגישים המתרחשת בחודשים האחרונים".

אשכנזי סיכם את מכתבו באומרו: "נדרש לעשות סוף לריבוי אירועי ההדלפה ולשימוש בחומר מסווג לניגוח אישי כנגדי. כדור השלג המתגלגל כאן בשבועות האחרונים, עלול לרסק את כל שבנינו בעמל רב ולפגוע פגיעה חמורה בביטחונה של מדינת ישראל. אבקש, כי תפעלו במשותף, בהובלת השב"כ ויכולותיו, לאיתור מקור הדלף והפסקתו באופן מיידי".

דיסקין השיב שאין מקום לחקירת שב"כ כל עוד מסמך הרפז נבדק בידי מבקר המדינה. על כך אומר המבקר, כי ככל שהדברים אמורים בתלונת אשכנזי מ-11.11.10 בדבר חשיפת סודות מערך מסווג באמ"ן, התקיימו לכאורה במקרה זה כל התבחינים שנקבעו בנוהל שב"כ כמצדיקים פתיחת חקירה. תשובתו של דיסקין לא הלמה תבחינים ושיקולים לפתיחת חקירה שנקבעו בנוהל שב"כ, והציגה שיקולים אחרים שאף הם אינם מתיישבים עם הנוהל. כריכת החקירה בסיום עתידי של בדיקת משרד מבקר המדינה, אינה עולה בקנה אחד עם הצורך המיידי למנוע המשך דליפה של מידע רגיש ו"לצמצם נזקים", שהוא, כאמור בנוהל שב"כ, אחת מהמטרות של חקירה כזו.

בעקבות תשובתו של דיסקין, פנה אשכנזי ליועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, במכתב דחוף, בו ביקש לפתוח חקירה בעניין ההדלפות הנוגעות לפרשת הרפז . הוא ציין, כי "עצם הדלפת המסמכים והימצאותם בידי גורמים חיצוניים – היא הבעיה ובה צריך לעסוק לאו-דווקא סוגיית מניעת הפרסום".

ב-13.1.11 השיב המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, שי ניצן, לפניית אשכנזי על דעתו של וינשטיין, כי על פניו אכן מדובר בנושאים רגישים, אולם אשכנזי לא פירט מהו החומר הסודי שהודלף ומסכן את בטחון המדינה. הוא ביקש מאשכנזי להעביר לעיונו מידע מפורט ולהבהיר את סוגיית הסכנה לבטחון המדינה, כדי שהפרקליטות תוכל לגבש את עמדתה.

עוזרו של אשכנזי, אל"מ ארז וינר, השיב לניצן בו ביום ופירט דוגמאות לנושאים רגישים שהודלפו, ושהחמור מכל ביניהם היה, לדבריו, "פרסום הנוגע ליחידות [מיוחדות]". עוד פירט וינר שורה של הדלפות ממסמכים מסווגים ומידע מדיונים מסווגים בנושא "המשט הטורקי". הוא הוסיף "הדבר [ההדלפות] גורם למפקדים לחשוב על מה נאמר על ידם בדיונים ולמי מעבירים מסמכים רלוונטיים. חשש זה... עלול לשתק את המערכת ולפגוע באיכות תפקודה". עותקים מהמכתב נשלחו ליועץ המשפטי לממשלה, לראש שב"כ, לראש אמ"ן, למזכיר הצבאי לראש הממשלה ולפצ"ר. פרקליטות המדינה מסרה למשרד מבקר המדינה, כי על מכתב אחרון זה של וינר לא נמצא מענה כתוב.

המבקר מסכם: "השתלשלות העניינים בנושא מסירה שלא כדין של מידע בתחומים מסווגים ורגישים לביטחון מדינת ישראל, אשר עלתה אגב הביקורת בפרשת הרפז, היא חמורה, בפרט נוכח העובדה שפרטי המידע המודלפים בנושאים הרגישים עלולים לפגוע באינטרסים ביטחוניים חיוניים מהמעלה הראשונה של מדינת ישראל. לכן, מוצא משרד מבקר המדינה לנכון להסב את תשומת לב הדרג המדיני הבכיר – ראש הממשלה ושר הביטחון – ואת גורמי אכיפת החוק – היועץ המשפטי לממשלה וראש שב"כ – לצורך שיידרשו לנושא, ויפעלו מוקדם ככל הניתן לשרש תופעה זו, בדרך של חקירת ההדלפות, איתור המדליפים ומיצוי הטיפול הפלילי או המשמעתי בהם.

"מסירת מידע שלא כדין בנושאים ביטחוניים רגישים הייתה לתופעה חוזרת ונשנית. הדלפת סודות רגישים מתחומים מסווגים באמ"ן, שחשיפתם עלולה לסכן את בטחון המדינה, כמפורט בדוח הביקורת, היא ליקוי ערכי ומעשי ברמה הלאומית הכוללת. ראוי לכן כי ראש הממשלה, שר הביטחון והמופקדים על חקירה ואכיפת חוק, כל אחד על-פי אחריותו, יפעלו נמרצות כדי לשרש תופעה נפסדת זאת, תוך הפעלת כל הכלים שבידי גופי הביטחון במסגרת קהילת המודיעין ואחרים למניעה ולסיכול של זליגת סודות".