תמרות העשן מספינת המרמרה מסרבות לפוג. ועדת טירקל הגישה (יום ד', 6.2.13) את הדוח השני שלה בעניין אירועי המשט מטורקיה לעזה לפני כשלוש שנים. עניינו של הדוח השני היה השאלה האם מנגנון הבדיקה והחקירה ביחס לתלונות וטענות המועלות בדבר הפרות של דיני הלחימה, הנוהג בישראל באופן כללי וכפי שיושם ביחס לאירועי המשט, תואם את חובותיה של מדינת ישראל בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי.
הוועדה ממליצה לשקול אפשרות לקבוע בחוק הטלת אחריות פלילית על הדרג המדיני בשל פשעי חיילים במקרים חריגים. אחריות פלילית ישירה תוטל על מפקדים ועל ממונים אזרחיים כאשר הללו לא נקטו את האמצעים הסבירים כדי למנוע את העבירות או לא פעלו להביא את האחראים לדין בהיוודע המעשים.
נקבע בו כי מנגנוני הבדיקה והחקירה של תלונות וטענות בדבר הפרות של דיני הלחימה הקיימים בישראל מתיישבים, בדרך כלל, עם חובותיה של מדינת ישראל לפי כללי המשפט הבינלאומי. עם זאת, סברה הוועדה כי בתחומים אחדים יש מקום לשיפורים במנגנוני הבדיקה והחקירה וכי באחדים מן התחומים יש מקום לשינויים במדיניות המקובלת. עמדת הוועדה היא כי מימושן של ההמלצות יתרום לשיפור היעילות של מנגנוני החקירה והבדיקה, בהתאם לאמות המידה המקובלות על המתוקנות שבאומות.
הדוח, שהוגש לראש הממשלה
בנימין נתניהו בלשכתו, מקיף ויסודי ביותר וככל הידוע ראשון מסוגו בתחום המשפט הבינלאומי. הוא כולל כ-900 עמודי דוח ונספחים (בנוסח העברי; קרוב ל-1,000 בנוסח האנגלי).
הוועדה ממליצה לקצוב את כהונתו של הפרקליט הצבאי הראשי ל-6 שנים בלי אפשרות להאריכה ומציינת כי צדק הפצ"ר כשלא הורה לפתוח בחקירת משטרה צבאית מיד לאחר ההשתלטות על הספינה מרמרה. עוד היא אומרת כי יש לחזק את מעמדו ואת עצמאותו של התובע הצבאי הראשי, שימונה על-ידי שר הביטחון לפרק זמן קצוב. מוצע גם להקים מחלקה של המשטרה הצבאית החוקרת בפרקליטות ובה חוקרים דוברי ערבית.
דוח הוועדה סוקר את כללי המשפט הבינלאומי ואת המגמות השוררות בהקשר זה במדינות נוספות, ובהתאם לכך מגבש עקרונות והמלצות שישפרו את דרכי הפעולה של המנגנונים הפועלים בישראל. מטבע הדברים, מתמקד הדוח במיוחד במנגנוני הבדיקה והחקירה הצבאיים, אולם נבדקו גם מנגנוני הבדיקה והחקירה של זרועות הביטחון האחרות וכן של מקבלי החלטות בכירים במערכת הצבאית ובמערכות האזרחיות.
כמו-כן נערכה השוואה מקיפה בין מנגנוני הבדיקה והחקירה של שש מדינות - ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, בריטניה, גרמניה והולנד.
מדובר במסמך שהוא ראשון מסוגו בעולם המהווה למעשה מדריך בינלאומי לתחום החקירות של תלונות בדבר הפרות של דיני הלחימה.
|
|
|
הבדיקה והחקירה בישראל של תלונות וטענות בדבר הפרות של דיני הלחימה על פי המשפט הבינלאומי / דוח שני
|
|
דברים במעמד הגשת הדו"ח השני של הוועדה לבדיקת אירועי המשט מיום 31.5.2010, לראש הממשלה, בלשכתו ביום רביעי, כ"ו בשבט תשע"ג, 6.2.2013:
אדוני ראש הממשלה,
בטרם אתכבד להגיש לך ולממשלת ישראל את הדו"ח השני של הוועדה לחקירת אירועי המשט מיום 31.5.2010, הרשה לי להציג בפניך את חברי הוועדה ואת המשקיפים:
החברים: האלוף (במיל.) עמוס חורב; השגריר ראובן מרחב; פרופ' מיגל דויטש; ואנוכי, יעקב טירקל, שופט בית המשפט העליון בדימוס, יו"ר הוועדה.
המשקיפים: הלורד דיויד טרימבל, שהיה השר הראשון של ממשלת אירלנד, חתן פרס נובל לשלום ומומחה בינלאומי ידוע בישוב סכסוכים, ופרופ' טימות'י מק'ורמק אחד הפרופסורים הגדולים בעולם למשפט בינלאומי שהוא היועץ למשפט בינלאומי של התובע הכללי בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.
עוד עימנו עו"ד הושע גוטליב, מרכז הוועדה.
הוועדה נתמנתה ביום 14.6.2010 ובחודש אוגוסט התחילה בעבודתה המעשית - שלב גביית העדויות, כאשר במקביל נאספים חומרים נוספים. כחמישה חודשים בלבד לאחר מכן, הגישה הוועדה את הדו"ח הראשון שלה שענינו היה: החוקיות של הטלת הסגר הימי על רצועת עזה מבחינת המשפט הבינלאומי והחוקיות של הפעולות שננקטו לאכיפת הסגר – ההשתלטות על כלי השיט במשט - מבחינת המשפט הבינלאומי.
היום מגישה הועדה את הדו"ח השני שלה שענינו השאלה האם מנגנון הבדיקה והחקירה ביחס לתלונות וטענות המועלות בדבר הפרות של דיני הלחימה, הנוהג בישראל באופן כללי וכפי שיושם ביחס לאירועי ה- 31 במאי 2010, תואם את חובותיה של מדינת ישראל בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי. זהו דו"ח מקיף ויסודי ביותר וככל הידוע ראשון מסוגו בתחום המשפט הבינלאומי, הכולל כ- 900 עמודי דו"ח ונספחים (בנוסח העברי; קרוב ל- 1000בנוסח האנגלי).
לעבודת הוועדה סייעו סיוע רב חשיבות וברמה מקצועית גבוהה חבר עוזרים משפטיים ויועצים מומחים רבים למשפט בינלאומי מן השורה הראשונה בעולם, יחד עם מרכז הוועדה (המעולה) (שאמנם הזהיר אותי לא לדבר בשבחו...), עו"ד הושע גוטליב, שרקם את הקשרים עם המומחים הזרים ועבד אתם ועם העוזרים האחרים.
דו"ח הוועדה סוקר את כללי המשפט הבינלאומי ואת המגמות השוררות בהקשר זה במדינות נוספות, ובהתאם לכך מגבש עקרונות והמלצות שישפרו את דרכי הפעולה של המנגנונים הפועלים בישראל. מטבע הדברים, מתמקד הדו"ח במיוחד במנגנוני הבדיקה והחקירה הצבאיים, אולם נבדקו גם מנגנוני הבדיקה והחקירה של זרועות הביטחון האחרות וכן של מקבלי החלטות בכירים במערכת הצבאית ובמערכות האזרחיות.
כמו כן נערכה השוואה מקיפה בין מנגנוני הבדיקה והחקירה של שש מדינות – ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, בריטניה, גרמניה והולנד.
מדובר במסמך שהוא ראשון מסוגו בעולם המהווה למעשה מדריך בינלאומי לתחום החקירות של תלונות בדבר הפרות של דיני הלחימה.
בסופו של דבר קבעה הוועדה כי מנגנוני הבדיקה והחקירה של תלונות וטענות בדבר הפרות של דיני הלחימה הקיימים בישראל מתיישבים, בדרך כלל, עם חובותיה של מדינת ישראל לפי כללי המשפט הבינלאומי. עם זאת, סברה הוועדה כי בתחומים אחדים יש מקום לשיפורים במנגנוני הבדיקה והחקירה וכי באחדים מן התחומים יש מקום לשינויים במדיניות המקובלת. עמדת הוועדה היא כי מימושן של ההמלצות יתרום לשיפור היעילות של מנגנוני החקירה והבדיקה, בהתאם לאמות המידה המקובלות על המתוקנות שבאומות.
|
יעקב טירקל ואח'
●
הוועדה הציבורית לבדיקת האירוע הימי מיום 31 במאי 2010
|
|