"ייזהר הלחשן" - זהו המסר העובר מפסק הדין בפרשת פלד-גבעוני, לדעתו של מנהל הכספים הראשי בקונצרן אי.די.בי, ד"ר אייל סולגניק. הוא התייחס לקביעתו של השופט חאלד כבוב להגדיר את טל יגרמן כ"נושא משרה בפועל" בקבוצת החברות. "כאשר אנשים נותנים עצות שלא יכולות לעלות להם בדבר, הן שונות כאשר העצות עלולות לעלות להם", הוסיף סולגניק.

לדעת סולגניק, מדובר בפסק דין "סופר חשוב", בו נקבעה אחריותו של יגרמן למרות שפורמלית היה רק יועץ של הקבוצה. הוא דיבר (יום ד', 27.2.13) ביום עיון שערך המכון להשתלמות של לשכת עורכי הדין. לדבריו, יש מקרים בהם היועץ המשפטי החיצוני הוא מנכ"ל-על של החברה, "במיוחד בחברות עתירות רגולציה או שיש בהן מציאות משפטית מורכבת, כלומר - בכל המקומות".

סולגניק הוסיף, כי יש לבחון גם מי הם נושאי המשרה המוגדרים במפורש בחוק החברות. "לפני חמש שנים הייתי מעורב בניסיון להגדיר מהו 'מנהל כספים'. היו בחדר אנשים שלא ידעו את זה, למרות שהם היו מנהלי כספים ותיקים, כי הם חשבו שבפועל הם המנכ"לים. האם החשב הוא באמת חשב, הוא שהוא רק חשב שהוא חשב? כדאי שאנשים יבינו שאם יש להם תפקיד - שימלאו אותו; ושאם מסתובב לידם מישהו שאין לו אחריות - אולי צריך להתנגד לכך שהוא ימלא תפקיד".

עו"ד ז'ק חן הזהיר, בהתייחסו לאותו פסק דין, מפני תוצאות קשות של הרחבת אחריותם של נושאי משרה גם על מי שאינם מוגדרים ככאלו. לדברי חן, יש להיזהר מפני הרחבת האחריות הפלילית באמצעות פסיקה, במקום בו היא איננה קיימת בחקיקה. מצב זה, אמר, ייצור אי-ודאות משום שלא יהיה ברור על מי מוטלת אחריות וניתן יהיה להתחמק ממנה. "ההרחבה הזאת פוגעת בעיקרון החוקיות והיא מחלישה את האכיפה. כאשר הדברים לא ידועים ולא ברורים - מערכת האכיפה לא פועלת", הוסיף.

התובעת במשפט פלד-גבעוני, עו"ד חנה קורין, חלקה על חן. "לשון החוק מאוד ברורה, כי המחוקק מדבר גם על מי שממלא אותו תפקיד גם אם תוארו שונה. בית המשפט צריך למלא את זה בתוכן. לטענתנו, המילים הללו נועדו בדיוק כדי לתפוס את מי שממלא בפועל משרה בתאגיד, גם אם לא נטל לעצמו תואר כזה או אחר", אמרה.

מנהלת המחלקה לנושאי ני"ע בפרקליטות מיסוי וכלכלה, עו"ד אורלי דורון, ציינה, כי העובדה שאדם יקבל סמכויות בלא הגדרה פורמלית, לא בהכרח תסיר את האחריות מעל נושאי המשרה הפורמליים. המבחן יהיה, אמרה, האם אותו אדם מרוקן מתוכן את תפקידיהם של נושאי המשרה הפורמליים. "אם התנהגותו של מישהו מחייב את התאגיד - דרך המלך היא לראות אותו כנושא משרה", הוסיפה. "היועץ לא צריך להיות מי שמקבל את ההחלטות", אמרה בהתייחסה לאפשרות שגם יועצים חיצוניים ייחשפו לאישומים.

דורון ציינה, כי יועצים משפטיים הועמדו לדין בעבר כמבצעים בצוותא ולא כנושאי משרה, משום שלא היו מקרים בהם שימשו כמנכ"לים בפועל. ואולם, יש סיכונים שיועצים משפטיים צריכים להבין. "ייתכנו מקרים בהם נראה שלנושאי המשרה תהיה הגנה של טענת הסתמכות, בעוד עורכי דין עלולים למצוא את עצמם אחראים במישרין, במיוחד במקרים בהם יש להם אינטרס ישיר בפעילות החברה", הזהירה.