פרויקט
הולילנד אושר במהירות רבה מאוד בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, תוך התעלמות מוחלטת מהיבטי איכות הסביבה.
אהוד אולמרט, שהיה אז ראש עיריית ירושלים, התערב בצורה יוצאת דופן למען מתן האישור. כך העידה (11.11.12)
אורנה אנג'ל.
אנג'ל הייתה בשנים 1996-1994 ראש צוות תכנון בוועדה המחוזית וטיפלה בפרויקט הולילנד. לאחר מכן הייתה יועצת ל
אהוד ברק בתקופת כהונתו כראש הממשלה ומנכ"ל חברת
אוצר מפעלי ים, בעלת נמל תל אביב.
השופט
דוד רוזן שאל את אנג'ל, האם עזבה את הוועדה משום שדרך קבלת ההחלטות של פרויקט הולילנד הייתה שלא בצורה תקינה ושלא לפי אמות-מידה מקצועיות לפי גישתה, והיא השיבה בחיוב. עוד אמרה, כי הולילנד היה הפרויקט היחיד עליו חתמה תחת מחאה.
"זה נראה שהוא טעה בפורום"
על הופעתו של אולמרט בפני הוועדה אמרה אנג'ל, כי הייתה זו הפעם היחידה בתקופת עבודתה בוועדה שראש עיר הופיע בפני מליאת הוועדה ולא בפני הצוות המקצועי. לדבריה, אולמרט הדגיש את חשיבותו של הפרויקט מבחינת חדרי המלון שהיו מתוכננים בו, והופעתו הייתה חסרת פרופורציות, שכן המלונאות לא הייתה העיקר בהולילנד.
רוזן: "זה נראה שהוא טעה בפורום". אנג'ל: "זו בדיוק הייתה החוויה שלי של הסיטואציה. מלונאות היה פרק אחד בעניין הזה, כל המאסה של הפרויקט הזה. מסביב היה הרבה הרבה שיח על כל הנושא של המגורים, וזה גם לא פלא, כי כשיש יזמים פרטיים - הדבר שהם מרוויחים ממנו כסף זה מגורים לא המלונאות. אנחנו מדברים על שלב מוקדם של דיונים, מלונאות או לא מלונאות זה לא היה העניין, לנו כצוות המקצועי וכוועדה המקצועית בכלל, ואיך שכבודו מתאר את זה - זה מאוד נכון".
עם זאת, בחקירה הנגדית בידי עו"ד
גיורא אדרת, אמרה אנג'ל: "[התערבותו של אולמרט] ממש לא פסול בעיני. מה שפסול בעיני זה לא מלונאות או מגורים, פסול בעיני מה יצא מהפרויקט הזה, ועוד כל מה שתיארתי פה".
עוד טענה אנג'ל, כי ההחלטה שלא לשמוע את מאות ההתנגדויות בוועדה המקומית אלא רק בוועדה המחוזית, הייתה בלתי שגרתית. "לא יכול להיות שלא ישמעו את הציבור שממנו נלקחו הזכויות. אם עושים את זה על כל פרויקט שמוסיפים לו מרפסת, נשמעות התנגדויות במקומית ואחר-כך במחוזית, אז על אחת כמה וכמה כשזה פרויקט כל-כך גדול ומשמעותי", אמרה.
"המהירות מחייבת להקפיד בדברים"
בנוגע למהירות אישור הפרויקט אמרה אנג'ל: "מתוקף ניסיוני עד אז - זה מהר; ומתוקף ניסיוני מאז - זה מהר מאוד. תוכנית כזאת לוקחת הרבה שנים. זה לגיטימי לגמרי לבקש למהר תוכנית, כולנו חיים במדינה שלנו והביורוקרטיה היא דבר לא קל פה. אבל אם רוצים לקדם מהר מאוד תוכנית, אז על אחת כמה וכמה צריך להקפיד בדברים. יש דרך לעשות אותם. נשארים עוד כמה שעות בעבודה או מחליטים להזיז הצידה תוכניות אחרות, אבל בודקים מה שצריך לבדוק. גם אם זה בסדר גמור לבדוק תוכנית מהר, יש דרך לעשות".
אדרת שאל: "את חושבת שזה לא לגיטימי ללחוץ על תוכנית שהיא טובה לכולם, לקדם אותה?". אנג'ל השיבה: "מכיוון שלמדתי איכות הסביבה, בעיניים שלי, לחפף בכל הקשור לעניינים הסביבתיים זה לא לגיטימי. [לא לגיטימי] לבקש מפרויקט בסדר גודל כזה, עם מגדלים גבוהים על הר, חוות דעת סביבתית ולא תסקיר, שזה משהו שבודק באופן הרבה יותר רחב אינסוף דברים". אדרת ציין, כי מאוחר יותר הוגש תסקיר סביבתי עב כרס.
עוד עמד אדרת על כך, שלפרויקט הולילנד הוקם בוועדה המחוזית צוות מקצועי - מהלך שאינו נעשה בכל פרויקט. אנג'ל אישרה, כי הצוות היה מורכב מאנשי מקצוע שקיימו ישיבות רבות ודנו בנושאים מורכבים. כמו-כן אישרה, כי היה צוות שליווה את הפרויקט ובו היו חברים מהנדס העיר, מתכנן המחוז ועוד חבר מהוועדה המקצועית - שוב צעד יוצא דופן.
"יש הרבה דברים לא מוסברים"
בהתייחסה לעמדתו של
אורי לופוליאנסקי, אמרה אנג'ל: "מאוד הצטערתי, כי עבדנו מאוד במשותף על כל תוכנית המתאר של סנהדריה, וראיתי כמה אכפת לו מהציבור, אז זה בעיקר ציער אותי". לדבריה, מבחינה חוקית ייתכן שלופוליאנסקי יכול היה למנוע את שמיעת ההתנגדויות בוועדה המקומית, אבל "מצער אותי שנבחר ציבור לא שומע מתנגדים. זו בסוף הייתה החלטה שלו והוא עשה את זה, אני רק יכולה להצטער עליה בגלל תפיסת העולם שלי". רוזן: "איך את מסבירה את זה?". אנג'ל: "אני לא יכולה להסביר את זה. יש הרבה דברים בפרויקט הזה שאני לא יכולה להסביר".
סניגורו של לופוליאנסקי, עו"ד עמוס ון-אמדן, שאל: "בתוך שנתיים מרגע שעזבת, כל מה שבוקש על-ידי הצוות התקבל, כולל תסקיר, כולל חוות דעת, כולל חתכים. מה לעשות שזה לקח רק שנתיים, את מצרה על זה?". אנג'ל: "אני לא מצרה, רק צריך שיהיה עוד משהו בפאזל הזה, לפי הניסיון שלי, בשביל שזה יקח שנתיים. אני לא יודעת מה הוא המשהו הזה, אם זה כישרון בלתי רגיל של היזמים, המאכערים".
ון-אמדן טען, כי כמעט כל ההתנגדויות הוסרו לאחר שהיזמים ניהלו מו"מ עם המתנגדים. אנג'ל השיבה, כי הכירה אישית אחת מן המשפחות שהתנגדו, ולבסוף "באו והציעו להם כזה סכום שהם לא יכלו לעמוד בפניו, אז הם הפסיקו להתנגד". עם זאת אישרה אנג'ל, כי ייתכן שטענותיהם של כל המתנגדים זכו למענה מספק. לדבריה, "בזמן שהייתי בוועדה המחוזית, היו פרויקטים גדולים, ונשמעו התנגדויות גם בוועדה המקומית וגם בוועדה המחוזית, על דברים קלים ועל דברים גדולים".
"נענשתי על דעתי המקצועית"
בתשובה לשאלות סניגורו של אולמרט, עו"ד
רועי בלכר, אמרה אנג'ל, כי נענשה על עמדתה בנוגע להולילנד: "העונש היה למשל לא לבדוק יותר תוכניות בירושלים. יום בהיר אחד הביאו עוד ראש צוות תכנון, לא היה אז מצב כזה, היא תתנהג יותר יפה, היא תבדוק את ירושלים ואת תטפלי בבית שמש". בלכר: "מה פירוש לא רצו אותי משום שהבעתי את דעתי המקצועי?". אנג'ל: "זה בדיוק".
אנג'ל אישרה, כי חברי הצוות המקצועי הביעו את דעתם המקצועית בדיונים בהם השתתפו, אם כי לא כולם בצורה מלאה, וכי רובם הביעו את דעתם בצורה חופשית. בהערת אגב ציינה אנג'ל: "אולמרט נתן לי מכתב המלצה מאוד מאוד חם, בין היתר התקבלתי לעשות את מה שעשיתי בנמל תל אביב בגלל מכתב ההמלצה שלו, כנראה שהוא חשב שאני מאוד מתאימה".
בלכר שאל את אנג'ל כמה שנים לדעתה צריך היה להימשך אישור פרויקט הולילנד. היא אמרה, כי ייתכן שהייתה נמהרת כאשר אמרה בחקירתה במשטרה שזמן סביר היה חמש-עשר שנים. בלכר עימת אותה עם עמדתו של מתכנן המחוז דאז, פסקואל ברוירד, אשר נקב בחמש שנים. אנג'ל: "יש כאלה שהרבה הרבה יותר, יש את הולילנד שהיא פחות".