"ההשתלטות של דלק ונובל, ששולטות בתמר, גם על לוויתן, מבלי לקבל את אישור רשות ההגבלים העסקיים, היא הסדר כובל שמנוגד לחוק" - כך אמר (יום ב', 22.4.13) ראש הרשות להגבלים עסקיים, דיוויד גילה, בנאומו בוועידת האנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה.

"בתיק הזה לא ננוח ולא נשקוט עד שניצור תחרות לקבוצת דלק ונובל ממתחרה עם כמות משמעותית של גז", הוסיף גילה.

גילה אמר כי הרשות הבהירה לחברת החשמל ששינוי של החוזה שלה שבו היא תוותר על הקמת צינור גז נוסף מתמר דורש אישור של רשות ההגבלים. "כדי שתהיה תחרות בריאה צריך שכל השחקנים יהיו עם עודפי כושר ייצור. החשש הוא שצינור נוסף מתמר הוא חיוני כדי שלתמר יהיה עודף כושר ייצור. אם תמר תהיה בשיא כושר הייצור שלה, היא לא תוכל באמת להתחרות", אמר גילה.

בהקשר דומה, עוד בתחילת המשא-ומתן של חברת החשמל עם תמר, הבהירה הרשות שלא ייתכן שחברת החשמל תתפוס את כל הקיבולת בצינור שמחבר את תמר לחוף, וזאת כדי שיישאר גז גם ליצרני חשמל שרוצים להתחרות בחברת החשמל וללקוחות תעשייתיים שזקוקים לגז.

הרשות התערבה כבר מיוני 2012 בתנאים של כל חוזה גז של תמר עם לקוח, במטרה שהאחרון יוכל ליהנות מתחרות בין תמר למאגר מתחרה, אם וכאשר זה ייכנס לשוק, וכך להקטין משמעותית את העלויות שלו בצורה שאחר כך תתגלגל לטובת ציבור הצרכנים. גילה הסביר כי "הקו המנחה שלנו בהתערבות הזו היא שאסור יהיה לתמר להרע את התנאים של הלקוח בעקבות קיצור החוזים, ושיש לתת ללקוח אופציה כזו שלא תפריע לו לקבל מימון כדי להקים את הפרויקט שלו".

הוא ציין כי ברשות לא אישרו לתמר ולחברת החשמל לחתום על הסדר לקוח מועדף, בגלל חשש שהדבר ירתיע את תמר מלתת הנחות ליצרני חשמל פרטיים וללקוחות אחרים. כמו-כן, הוא הזכיר, הכריזה רשות ההגבלים על השותפות בתמר כמונופולים יחד ולחוד. המשמעות היא שכל השותפות בתמר, לרבות ישראמקו, דלק ונובל, גם במאגרים אחרים שלהן, לא יוכלו לנצל לרעה את מעמדן ולא יוכלו לסרב סירוב בלתי סביר לספק גז ללקוחות.

עקרונות מנחים לתחרות

גילה טוען כי כחלק מהעקרונות המנחים ליצירת תחרות בשוק הגז, על המאגרים המתחרים להיות בבעלות ובשליטה נפרדות. עוד אמר גילה כי לא טוב שהמאגרים יהיו חשופים למידע עסקי רגיש אחד של השני, כגון העסקות שהם עתידים לחתום עליהן.

לדבריו, צריך שכל מאגר יהיה מסוגל לספק לשוק הישראלי יותר גז ממה שהוא מספק בפועל. כלומר, כדי שתהיה תחרות אפקטיבית צריכים להיות למאגרים עודפי כושר ייצור. "אם מאגר נמצא בשיא כושר האספקה שלו, לא יהיה לו גז להציע ללקוח חדש ולהתחרות עליו. זו אחת מהסיבות שחשוב להגביל כל מאגר לעניין הכמות שמותר לו לייצא, כדי שיישאר לו עודף גז להתחרות על ליבו של הצרכן הישראלי. זאת לצד הצורך לאפשר ייצוא שיעודד השקעה בפיתוח המאגרים מלכתחילה. זה גם אומר שהקיבולת של הצינורות והמתקנים שמוליכים את הגז הטבעי למערכת ההולכה בארץ צריכה להיות כזו שמספיקה ליותר מהגז שמסופק בפועל. קיבולת משמעותית היא גם חיונית כדי שכל הלקוחות שזקוקים לגז ברגע נתון אכן יקבלו גז. שימוש בגז מוזיל להם את העלויות, וזה מאפשר להם להתחרות יותר טוב על הצרכן הסופי בישראל".

גילה הסביר כי צריך שמאגר הגז יהיה כמה שפחות תלוי במאגרי גז מתחרים או בחברות שקשורות אליהם. לצורך כך, אידיאלית, תשתית ההולכה בים של הגז הטבעי עד רשת ההולכה בארץ צריכה להיות עצמאית, ורצוי שתהיה ממשלתית, ובמחיר מפוקח, למשל במתכונת של מערכת ההולכה בתוך ישראל, ולא בבעלות מאגר גז מתחרה. "זה גם מה שהמלצנו בוועדת צמח כקו מנחה בעניין מדיניות הממשלה לגבי תשתיות ההולכה", אמר.

איסור נוסף שהרשות להגבלים עסקיים מעוניינת להנהיג קובע כי המחיר שלקוח בישראל משלם על הגז יהיה תלוי במחיר הבינלאומי של הגז. "זו עוד סיבה, בנוסף לסיבות האחרות, מדוע צריך שהמאגר לא יוכל לייצא כמות בלתי מוגבלת של הגז שלו, כי אז לקוח בישראל יצטרך לשלם את המחיר הבינלאומי של הגז, גם אם הוא לא מחיר תחרותי", ציין גילה. הוא אמר כי צריך גם שהלקוחות שקונים את הגז לא יהיו כבולים לספק גז דומיננטי למשך תקופה ארוכה מדי, כדי שהם יוכלו ליהנות מתחרות עם ספק גז אחר אם וכאשר הוא ייכנס.