אלקין: גרוניס הוא לא נציג של המתנחלים

חבר הכנסת מיקי רוזנטל (העבודה) מציע לדרוש מנגיד בנק ישראל ומהיועץ המשפטי לממשלה לעבור שימוע בפני הכנסת לפני מינוים - אך הוא מתנגד לעריכת שימוע לשופטי בית המשפט העליון. רוזנטל דיבר (יום ד', 17.4.13) במושב על מינוי שופטים שנערך בכינוס המרכזי של לשכות עורכי הדין.

לדברי סגן שר החוץ, ח"כ זאב אלקין (הליכוד ביתנו), שאלת מינוי השופטים אינה סוגיה פוליטית, אלא האם ההליך הקיים הוא הטוב ביותר האפשרי. לדעתו, אין קשר בין אקטיביזם שיפוטי לבין דעות פוליטיות. "מי שציפה לראות באשר גרוניס נציג של מתנחלים, כנראה לא קרא את פסקי הדין שלו", הוסיף.

שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, טען שההפך הוא הנכון: "ההתעניינות במינוי השופטים היא פועל יוצא של החלטותיהם". כאשר שופטים עוסקים בנושאים פוליטיים, אמר, טבעי שהפוליטיקאים יתעניינו במינוייהם. לדעת פרידמן, שופטים פוסקים בנושאים אידיאולוגיים בהתאם לדעותיהם, כפי שניתן לראות בפסיקה העקבית של שופטים דתיים בנושאי דת ומדינה.

פרידמן אמר כי דחף למינוי עורכי דין פרטיים לבית המשפט העליון כדי לאזן את ריבוי יוצאי התביעה בשורותיו. "תינוק נכנס לפרקליטות ומסיים בבית המשפט העליון. יש לזה השפעה על תביעתיות של השופט מול איזון ראוי, ויש גם חשיבות להכרה של המשפט המעשי", הסביר. ביחס לשופטים ממוצא מזרחי אמר פרידמן, כי רבים מהם באו מהאצולה הספרדית ולא מ"ישראל השנייה", וכי החתך של שוק פרטי מול תביעה חשוב יותר מאשר המוצא.

"זה שיא הפוליטיזציה"

ח"כ יצחק הרצוג (העבודה) אמר כי לדעתו ביטול חוק טל בידי בג"ץ הוא טעות. הוא העיר, כי הדעות בפסק דין היו לכאורה מפתיעות: עדנה ארבל תמכה בהשארת החוק, בעוד השופט אליקים רובינשטיין תמך בביטולו. הרצוג סבור, כי המערכת הקיימת הפיקה תוצאות מצוינות, ועליה להישאר בלתי תלויה ולא להיות נגועה בשיקולים פוליטיים בוטים. "לכן אני כל הזמן אומר לפוליטיקאים: תפסיקו לתת בשופטים סימנים, זה עושה להם עוול". עוד אמר הרצוג כי צירוף עורכי דין מהמגזר הפרטי עשוי להשפיע על פסיקות ביהמ"ש העליון בנושאים חברתיים.

עו"ד יראון פסטינגר, חבר הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, מתח ביקורת על עיסוקו של בג"ץ בהינתקות. "זה שיא הפוליטיזציה של המערכת השיפוטית. זה בלתי שפיט", אמר פסטינגר, שציין שבאופן אישי תמך בהינתקות. "החלטה פוליטית-צבאית לסגת משטח - באיזה בית משפט בעולם תוכל לקבל סעד? זו חריגה מכל נורמה משפטית מקובלת. הסקנדל הוא באקטיביזם השיפוטי של הנשיא ברק, שהפך את בית המשפט העליון לאקטיביסט ביותר בעולם".

גם נושא הפרטת בתי הסוהר (אותה ביטל בג"ץ), אמר פסטינגר, אינו שפיט. הוא מעריך שביהמ"ש העליון יישאר אקטיביסט, שכן ברק העניק לשופטי העליון כוח ובסופו של דבר הם ישתמשו בו. "הדמוקרטיה הישראלית אינה קיימת בזכות בית המשפט העליון, אלא בזכות מסורת יהודית של מאות שנים ובזכות זה שהציונות הייתה דמוקרטית מראשית הדרך". הוא הביע תמיכה בצירוף נציגי ציבור ואנשי אקדמיה לוועדה למינוי שופטים.

"זה יהיה על בסיס כספי"

רוזנטל סבור, כי בית המשפט העליון צריך לשקף את רבדיה של החברה הישראלית, אך אומר שיש לדון בדרך בה מתמנים השופטים. אומנם באירופה שופטי העליון מתמנים בידי הדרג הפוליטי, אמר, אך ברוב המוחלט של המקרים מקבלים שרי המשפטים את דעתם של שופטי העליון המכהנים. "התרבות הפוליטית שלנו הרבה יותר אלימה והרבה יותר לא מכבדת זכויות מיעוטים, ולכן אנחנו לא יכולים לאמץ את השיטה הזאת", אמר. לדעתו, על ביהמ"ש העליון להימנע מלהכריע בעניינים פוליטיים מובהקים, אך הוא בעד אקטיביזם שיפוטי במישור הערכי.

ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד יורי גיא-רון, אמר שהדיון על מינוי השופטים הוא ויכוח כוחני. "השיח של ימין ושמאל הוא פאסה. אף אחד בעליון הוא כבר לא משכונת רחביה, וזה כבר לא חבר מביא חבר. הקו שצריך לדבר עליו הוא שמרנות וליברליות", סבור גיא-רון. מבחינת השיקוף, אמר, המגזרים היחידים שאינם מיוצגים הם חרדים, ערבים ועולים.

גיא-רון סיפר, כי כאשר היה חבר בוועדה לבחירת שופטים, הופעלו עליו לחצים לתמוך במועמד זה או אחר, תחת אזהרה שאם לא ייענה - יוכנס שינוי בחוק בנוגע להרכב הוועדה. עוד אמר, כי קשה מאוד לשכנע עורך דין פרטי לעבור לשפיטה, בעוד מי שבא משירות המדינה - רגיל למערכת כזו. "הפתרון הוא לקדם עורכי דין לערכאות הגבוהות, ובשנות ה-2000 הצלחנו לעשות את זה", אמר.

יו"ר המועצה הארצית של הלשכה, עו"ד צבי פירון, אמר שהניסיון אשתקד לשנות את הרכב הוועדה על-ידי שינוי נציגות הלשכה, היה ניסיון פוליטי ברוטלי להתערב בתוצאות הבחירה בלשכה. "אם נתן לפוליטיקאים להשתלט על תהליך בחירת השופטים, זה לא ייעצר בבית המשפט העליון, ובסוף זה יהיה על בסיס אישי כספי", הזהיר. "בגלל זה אני מאוד שמח על הקו שמוביל גרוניס: הרחק ממעורבות פוליטית ולעבר כיוון מקצועי".

לדברי פירון, הטלטלה שהוביל ברק לא הסתיימה בתחום הפוליטי, אלא נמשכה לתחום האזרחי - כגון בהרס הוודאות בדיני החוזים - ובכך נגרם נזק כבד לאמון הציבור בבתי המשפט. "במקום דין - יש לנו דיין. שיקול הדעת עבר מהשאלה המשפטית לאישיות של הדיין. ואז נביא אותו לשימוע בפני הכנסת, וברור שמינויו יהיה גושפנקא רשמית לאקטיביזם".