פגיעה בחלשים ביותר
הֵרֵעה הסכם עבודה למוגבלים: "לא התלוננו" |
חברת המשקם שינתה לרעה הוראות הסכם עבודה קיבוצי לעובדיה הקשישים והמוגבלים, המרוויחים גם כך שכר זעום, אך אלה לא שונו כדין
עובד המועסק בעבודות ניקיון באחד מבסיסי צה"ל באמצעות חברת המשקם - חברה ממשלתית לתעסוקת קשישים ובעלי כושר עבודה מוגבל - זכה לקבל שכר של כ-67% משכר המינימום. זאת בעוד הסכם קיבוצי מיוחד לעובדי החברה קובע כי שכר המינימום של עובדי המשקם יהיה בשיעור של 73% משכר המינימום המעודכן באותה עת. כך עולה (יום ד', 22.5.13) מפרסום תלונה שהוגשה לנציבות תלונות הציבור.
יש לציין, כי בשנת 1997 החליטה המשקם לבטל את ההסכם הקיבוצי, אך לפי הוראות הדין, ההוראות הקבועות בהסכם כזה ממשיכות להיות בתוקף אף לאחר ביטולו, "כל עוד לא שונו או לא בוטלו כדין".
על-פי פסיקת בתי הדין לעבודה, אם העובד לא הסכים לשינוי או לביטול של הוראות ההסכם הקיבוצי הנוגעות לתנאי העבודה, או לא ויתר על הזכויות המגיעות לו על-פי הוראות אלה - השינוי או הביטול אינם תקפים.
בתגובתה על התלונה טענה המשקם, כי ביטול ההסכם הקיבוצי היה ידוע לכל עובדיה, וכי מאז ביטולו לא הגיש מי מהעובדים ולו תביעה אחת בעניין זה. המשקם הדגישה כי אף המתלונן עצמו לא פנה אליה לאחר ביטול ההסכם הקיבוצי בטענה שתנאי העסקתו הורעו, וכי הוא מקבל מדי חודש בחודשו תלוש שכר שבו מפורט שכרו. המשקם ציינה כי בנסיבות אלה ניתן לקבוע כי ההוראה בהסכם הקיבוצי בדבר חובתה לשלם לעובדיה שכר בשיעור של 73% משכר המינימום שונתה על ידה כדין.
הנציבות מצאה כי אין תשתית ראייתית מספקת התומכת בטענת המשקם כי המתלונן הסכים לביטול הוראות ההסכם הקיבוצי או ויתר על זכותו, וקבעה כי על המשקם לשלם לו מכאן ולהבא שכר שאינו נופל משיעור זה. המשקם הודיעה כי תפעל לפי החלטת הנציבות.
יש לציין, כי בשנת 1997 החליטה המשקם לבטל את ההסכם הקיבוצי, אך לפי הוראות הדין, ההוראות הקבועות בהסכם כזה ממשיכות להיות בתוקף אף לאחר ביטולו, "כל עוד לא שונו או לא בוטלו כדין".
על-פי פסיקת בתי הדין לעבודה, אם העובד לא הסכים לשינוי או לביטול של הוראות ההסכם הקיבוצי הנוגעות לתנאי העבודה, או לא ויתר על הזכויות המגיעות לו על-פי הוראות אלה - השינוי או הביטול אינם תקפים.
בתגובתה על התלונה טענה המשקם, כי ביטול ההסכם הקיבוצי היה ידוע לכל עובדיה, וכי מאז ביטולו לא הגיש מי מהעובדים ולו תביעה אחת בעניין זה. המשקם הדגישה כי אף המתלונן עצמו לא פנה אליה לאחר ביטול ההסכם הקיבוצי בטענה שתנאי העסקתו הורעו, וכי הוא מקבל מדי חודש בחודשו תלוש שכר שבו מפורט שכרו. המשקם ציינה כי בנסיבות אלה ניתן לקבוע כי ההוראה בהסכם הקיבוצי בדבר חובתה לשלם לעובדיה שכר בשיעור של 73% משכר המינימום שונתה על ידה כדין.
הנציבות מצאה כי אין תשתית ראייתית מספקת התומכת בטענת המשקם כי המתלונן הסכים לביטול הוראות ההסכם הקיבוצי או ויתר על זכותו, וקבעה כי על המשקם לשלם לו מכאן ולהבא שכר שאינו נופל משיעור זה. המשקם הודיעה כי תפעל לפי החלטת הנציבות.
|
|
דוח שנתי 39 של נציב תלונות הציבור / דוח שנתי | |
|
הדין וחשבון השנתי השלושים ותשעה של נציב תלונות הציבור לשנת 2012, המוגש בזה לכנסת על פי סעיף 46(א) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב], הוא הדוח השנתי הראשון המוגש על ידי כנציב תלונות הציבור.
|
יוסף שפירא
●
נציב תלונות הציבור
|
||
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| הֵרֵעה הסכם עבודה למוגבלים: "לא התלוננו" |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |


