|
|
טפרברג. הדין עם החותן [צילום: בוצ'צ'ו]
|
|
|
|
|
סכסוך בין אדם לבין הורי אשתו לשעבר הביא את שופט בית המשפט למשפחה בירושלים, דניאל טפברברג, להראות שאין חדש תחת השמש.
טפרברג כותב: "אבקש להביא סוגיה דומה, בה דן רבי ישראל איסרליין, בעל 'תרומת הדשן' (סימן שיז), אשר היה מגדולי רבני אשכנז במאה ה-15 וישב על כסא הרבנות בווינה-נוישטט, לעניין תביעת בן משפחה להשבת כספים כנגד חתנו, לאחר פרוץ סכסוך:
"שמעון אוכל עם חמיו ראובן הוא ואשתו ב' שנים יותר על קצבת הזמן שהגביל לתת להם המזונות לאחר החתונה, ועתה בא ראובן ותבע מחתנו שיפרע לו המזונות עבורו ועבור אשתו של אותם השנים היתרות. השיב שמעון: לא תבעת ממני כלום כל אותם הימים גם לא אמרת מעולם שדעתך ליטול ממני דמים כי כבר נתת לחתנך הראשון מזונות לו ולאשתו ב' או ג' שנים יותר על השנים שקצבת להם ולא תבעת ולא נטלת מהן כלום, וראובן השיב, לא הפסדתי דיני בזה מה שנתתי כבר לחתני מה לך בזה, לא רציתי למחול לך, הדין עם מי?
"לדעת רבי ישראל איסרליין, הדין עם החותן, שכן על-פי 'דיני עשיית עושר' שבמשפט העברי, אם ממונו של המזכה נחסר מחמת ההנאה אותה העניק לזולת, חייב הזולת לשלם על הנאה זו. עם זאת, ישנו סייג:
"נראה אם ראובן איניש אמיד הוא בנכסים ורגילות הוא בעשירים שבאותה מדינה שנותנים לחתנם ולבתם שנה או שנתיים מותר על הקיצבה שמקבלים עליהם, ומהדברים נראה שאם לא היה לו כעס ומריבה עם חתנו לא היה תובע ממנו כלום, ואם כן אומדא דמוכח הוא שמחל כל המזונות עד שנולדה מריבה בינהם. כהאי גוונא (כאופן זה) ודאי פטור שמעון החתן לשלם,לכיוון דמחל פעם אחת שוב אינו יכול לחזור ולתבוע".
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
