שירת מרים

"יש ממש בטענת העירייה שהמבקשת לא טרחה לפנות אליה טרם הגשת התובענה על-מנת לאפשר לה לחדול מגביית היתר. הדברים מקבלים משנה תוקף כאן מאחר שננקטו הליכים זהים נגד רשויות מינהליות אחרות - חלקם על-ידי באת-כוחה של המבקשת בעצמה - דבר המעלה חשש כי פנייתה של המבקשת לבית המשפט נועדה רק על-מנת לזכות בגמול ובשכר הטירחה; בכך יש כדי להשפיע על גובה הגמול ושכר הטירחה שייפסקו".

כך אומרת (26.5.13) סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שרה דברת, על התנהלותה של עו"ד מרים זקבך. הדברים כלולים בפסק דין בתביעה ייצוגית שהגישה זקבך נגד עיריית ערד, בדרישה שתפסיק לעגל כלפי מעלה שטחי נכסים לצורך חישוב הארנונה. בעקבות הגשת התביעה הודיעה העירייה שהיא מפסיקה לערוך חישוב שכזה. רוב פסק הדין עסק בשכר ובגמול המגיעים לזקבך ולמרשתה, אלכסנדרה דימשיץ.

זקבך ביקשה להעניק לדימשיץ 35,000 שקל ולה עצמה 100,000 שקל, אך דברת קבעה שהסכומים יהיו 10,000 שקל ו-35,000 שקל בלבד (בהתאמה). יצוין, כי זקבך טענה שהתועלת שצמחה מן התביעה לתושבי ערד הסתכמה ב-665,100 שקל, דהיינו - היא ביקשה לאשר לה ולדישמיץ שכר בגובה 20% מן התועלת (שלא הוכחה). דברת מנמקת:

"בקשות לאישור תובענות בדומה לתובענה שבפני הוגשו במקומות רבים בארץ, חלקן על-ידי באת-כוחה של המבקשת. ברי, איפוא, כי המבקשת לא השקיעה מאמצים רבים בהגשת תובענה זו. המדובר בסוגייה פשוטה והבירור לו נדרשה המבקשת, באשר למצב המשפטי והעובדתי הספציפי בערד, הינו מצומצם ביותר. גם הסיכון שנטלה המבקשת היה נמוך ביותר, שכן תובענות דומות רבות הוגשו נגד רשויות מקומיות אחרות והסתיימו לטובת התובעים, אם בעקבות הודעת חדילה ואם בעקבות הסדר פשרה.

"כמו-כן, אין להתעלם מכך שהיקף ההשקעה לו נדרשה התובעת בתובענה זו היה מצומצם ביותר, שכן מיד לאחר הגשת התובענה הודיעה העירייה על חדילה מהגבייה; על כן יש ליתן משקל לכך שהעירייה בהתנהלותה חסכה משאבים רבים מהצדדים ומבית המשפט".