פישר: לתכנן כך שהגז יספיק למשק ל-30 שנה

"בנק ישראל איננו מתנגד לייצוא גז" - כך אמר (יום ב', 10.6.13) נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, אשר הגיע לישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת בנושא עתיד התעשיה הישראלית, שם גם נפרדו ממנו חברי הוועדה.

"אם ישראל מעוניינת בחברות עם טכנולוגיה מתקדמת שיסייעו לנו לחפש גז, עלינו לאפשר להן ליהנות מתוצאות החיפושים, וחברות אלו אינן מעוניינות להמתין חמישים שנה כדי לראות פרי מההשקעה שלהן", אמר הנגיד. "עלינו לתכנן כך שהגז יספיק למשק לכ-30-25 שנה, ולהערכתנו, כמות הגז בכלל המאגרים עומדת על 900 BCM. אנו סבורים שניתן למצוא פתרון שמצד אחד יביא את החברות המתקדמות מארה"ב, אוסטרליה וכו' כדי לעסוק בחיפושי הגז, ומצד שני לוודא שנשאיר מספיק גז לצרכי המשק לשנים הבאות כפי שציינתי".

פישר אמר כי ממצאי הגז צפויים להוזיל את עלויות הייצור בתעשיה הישראלית ולהגדיל את הוודאות לגבי מחירי האנרגיה עבור התעשיה, היות שחוזי הגז לתעשיה הם ארוכי טווח. "להפקת הגז יש השפעה על החשבון השוטף של מאזן התשלומים: היא מביאה לירידה בייבוא חומרי האנרגיה, מה שמביא ללחץ לייסוף על שער החליפין. תופעה זו מוכרת כ'מחלה ההולנדית', המתייחסת לנזק שנגרם בדרך כלל לתעשיה בעקבות גילוי משאבי טבע והייסוף שנגרם כתוצאה מכך למטבע המקומי", אמר הנגיד. "הפתרון המקובל הוא הקמת 'קרן עושר' או 'קרן העתיד'. הרעיון הוא פשוט - משקיעים את תקבולי הגז בחו"ל, משתמשים בתשואת ההשקעה לצרכים מקומיים, אבל מונעים את ההשפעה של עודף חד בשוק המט"ח וייסוף חד בשער החליפין".

לדברי פישר, מבחינת האזרחים, השפעת הגז לא תורגש באופן ישיר בטווח המיידי. זאת, משום שהממשלה החליקה את השינוי במחירי החשמל, כך שעליית המחירים תימשך עד שיכוסו הפסדי חברת החשמל מהשנים האחרונות, הפסדים שנגרמו כתוצאה מהפסקת הזרמת הגז ממצרים, והתייקרות מחירי הדלקים שבהם משתמשת חברת החשמל.

"רוצים משק חזק עם מטבע חלש - זה לא הולך ביחד"

פישר אמר כי חלק גדול משיחותיו עם תעשיינים בשנים האחרונות עסק בשער החליפין. "הבעיה העיקרית בהקשר זה היא שרבים מאתנו היו רוצים משק חזק עם מטבע חלש. אלו שני דברים שבדרך כלל לא הולכים ביחד. יש לנו משק יחסית חזק, וגם הריבית אצלנו גבוהה מאשר באירופה ובארה"ב, למרות שאנו מפחיתים את הפער בין הריביות. בנק ישראל התערב כדי להחליש את קצב הייסוף", אמר.

הנגיד אמר כי המגזר העסקי מהווה כ-72% מהתוצר, והתעשיה מהווה כ-20% ממנו. "למעשה, באף משק מודרני, אפילו בגרמניה, התעשיה היא לא הענף הכי גדול במשק", אמר פישר. "אנו עדים למגמת ירידה עולמית, המתקיימת גם בישראל, בחלקה של התעשיה בתמ"ג ובחלקם של המועסקים בתעשיה בכלל המועסקים במשק. הירידה בחלקה של התעשיה בתעסוקה בישראל מהירה מהירידה בחלקה של התעשיה בתוצר, והדבר מצביע על כך שהפריון בתעשיה גדל מהר יותר מאשר בשאר המשק".

בין השנים 1995 ל-2012 גדל משקלו של יצוא ההיי-טק בסך הייצוא, וחלקה של התעשיה העילית והמעורבת עילית מהווה קרוב ל-90% מהייצוא התעשייתי, תוך שחלקה של התעשיה המסורתית הולך ופוחת. עם זאת, התעשיה המסורתית מעסיקה כמעט 35% מהמועסקים בתעשיה, למרות שהיא מהווה רק 19% מתוצר התעשיה ורק 5% מהייצוא התעשייתי. "המשמעות היא, שאם ברצוננו לעודד תעסוקה בתעשיה, עלינו לקחת בחשבון גם את התעשיה המסורתית, ולא רק את תעשיית ההיי-טק", אמר פישר.

יו"ר הוועדה, ח"כ אבישי ברוורמן, הביע תמיכה במינוי של המשנה לנגיד, ד"ר קרנית פלוג, למחליפתו של הנגיד פישר. בפתח הדיון הודה פרופ' ברוורמן לנגיד פישר על שירותו למען עם ישראל והוסיף: "בזמן שירותי בבנק העולמי זכיתי להכיר את המשנה לנגיד קרנית. אני לא מכיר כלכלנים רבים שיש להם עוצמה שקטה ואת הניסיון שיש לד"ר פלוג. אני מקווה שבקרוב היא תקבל את התפקיד שראוי לה ולנו למען עם ישראל".