המשטרה תשלם 540,000 שקל למי שנעצר ללא הצדקה בהיותו בן 16, הוחזק ונחקר בצורה פסולה ובעקבות זאת לקה בסכיזופרניה. כך קבע (10.6.13) שופט בית המשפט המחוזי מרכז, אהרון מקובר.

הנער נעצר בשעה 4 לפנות בוקר במאי 2006 בחשד לניפוץ שמשת תחנת אוטובוס בחולון, הכחיש כל מעורבות ואמר שאינו מוכן להלשין על חברו שביצע את המעשה. מקובר אומר, כי המשטרה נדרשת לטפל ברגישות מיוחדת בקטינים, ובפרט כאשר מדובר בנערים נורמטיביים שאין להם כל עבר פלילי, ולא לחינם יש הוראות מיוחדות של המטה הארצי בנושא זה. וכך הוא מתאר את התנהגותה במקרה זה:

"התנהלות המשטרה כלפי התובע במקרה שלנו לא הייתה נכונה וסטתה בנסיבות העניין מסטנדרט ההתנהגות הסבירה, והמשטרה הפרה את חובת הזהירות שלה כלפי ל'. לא נעשה כל ניסיון של ממש לברר מעורבותו של ל' באירוע, לא נעשה ניסיון אמיתי להסתפק בעיכובו של ל' ולא לעצור אותו, או אף לזמנו לחקירה במועד אחר במקום לעוצרו באמצע הלילה.


יחד עם נרקומן


"לא מצאנו שהיה ניסיון מצד ל' לברוח מהשוטרים או להתנגד לעיכוב, ולא היה כל מקום לתפיסתו של ל' הקטין בכוח בחולצתו ולהכנסתו בכוח לניידת המשטרה. ודאי לא לאיזוקו כאחד העבריינים. ל' גם לא נחקר מיידית אלא המתין בתחנת המשטרה זמן רב עד לחקירתו, כארבע שעות לאחר שהובא לתחנת המשטרה, כאילו נתנו לו להילחץ ולהיות בפחד, בחשש ובאימה מפני הלא ידוע, ואף ללא מזון וללא שתייה, ובלא שניתן לו ליצור קשר ולשוחח עם הוריו.

"ההמתנה לא נעשתה בחדר המתנה נפרד, כפי שמתחייב מהיותו קטין, אלא בחדר גדול שהיו בו גם עצורים בגירים, לרבות נרקומן. החקירה עצמה נוהלה באופן אגרסיבי, למרות סימני אזהרה שהיו צריכים להידלק בפני החוקר שחקר אותו באשר למצבו הנפשי של התובע, וחרף כל זאת לא הוכנסה אמו של ל' לתוך החדר, אף שהייתה מחוץ לחדר החקירה, אלא רק בסופה של החקירה".


"החוקר לא שת ליבו"


מקובר מתאר לאורך עמודים רבים את התנהגותה הפסולה של המשטרה כלפי הנער. הוא גם קובע מספר פעמים, כי רב-סמל אברהם בייהו שעצר את הנער שיקר בעדותו בבית המשפט, וזאת בנוסף לליקויים הרבים שנפלו בהתנהגותו באירוע. בפיו של מקובר גם ביקורת קשה על רס"ר דודי חן, שחקר את הנער:

"התנהגותו ותגובותיו החריגות של התובע חייבו אופן פעולה והתייחסות אחרים מצד החוקר חן. היה עליו לשים לב לאותות האזהרה באשר למצב הנפשי שבו נמצא ל', ולנקוט באופן שונה: להכניס את אמו לחדר החקירה כבר בשלב מוקדם יותר, להימנע מחקירה מאיימת ומרתיעה המלווה בצעקות ודפיקות על השולחן, ולשקול אף את סיומה של החקירה כשראה שהתובע נראה רע, חיוור, ומתנשף בכבדות. בפרט לאחר ניסיונו של התובע לברוח מהחדר.

"החוקר חן היה צריך לצפות ויכול היה לצפות כי במצב דברים זה, לחקירה בעלת אופי אגרסיבי כפי שנעשתה, כשהיא מופנית כלפי קטין נורמטיבי ומפוחד בעליל, עלולות להיות השלכות על מצבו הנפשי של ל' ולגרום לו לנזק נפשי. נראה שהחוקר לא שת ליבו לכל אלה".

לאור חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט קובע מקובר, כי המעצר אחראי ב-10% להתפרצות הסכיזופרניה אצל הנער. הוא קבע, שעל המשטרה לשלם לנער 540,000 שקל (בניכוי 10% מהסכום שיקבל מהביטוח הלאומי) וכן הוצאות בסך 110,000 שקל. חברת הביטוח הפניקס, שביטחה את הנער בביטוח תאונות אישיות, תפצה אותו ב-40,000 שקל ותשלם הוצאות של 8,000 שקל.