ועדת הכספים אישרה (יום ב', 24.6.13) את התיקון לחוק עידוד השקעות הון, לפיו הטבות מכוח החוק, יינתנו רק למפעלים המייצאים רבע מתוצרתם לשווקים במדינות עם מעל 14 מיליון תושבים.

בנוסף הוחלט לקבוע מנגנון עידכון אוטומטי למספר התושבים של 1.4% לשנה, בהתאמה לקצב גידול האוכלוסיה בעולם.

התיקון יועבר לאישור מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית בימים הקרובים.

על-פי הערכת אנשי האוצר, הימנעות מתיקון החוק, הייתה עולה למדינה בין 1 ל-1.5 מיליארד שקל.

יש לציין, כי תחולת החוק הינה רטרואקטיבית, החל מה-1 בינואר 2012, והדבר העלה את חמתם של כמה מהגורמים המקצועיים שהשתתפו בדיון.

"התיקון נועד לעודד מפעלים מייצאים, אך לא רצו לומר את זה"

מנהל רשות המיסים, משה אשר, אמר לוועדה כי "התיקון מחויב המציאות, שאם לא כן מדובר באובדן הכנסות משמעותי למדינה. חוק עידוד השקעות הון נחקק ב-1959 והוא מעניק הטבות משמעותיות במס, בפטורים למפעלים יצרניים ומייצאים לחו"ל. כשהחוק תוקן ב-2005, היה ברור לכולם שמדובר בקריטריון לקבלת הטבות שעוסק במכירות לחו"ל, כיוון שהתנאי היה שיווק לשווקים מעל 12 מיליון תושבים. אז ישראל והרשות הפלשתינית ביחד לא הגיעו ל-12 מיליון תושבים, אך כיום יש להגדיל את מספר התושבים המינימלי שייחשב לשוק מהותי ל-14 מיליון".

לדברי אשר, "לא נקבע מנגנון התאמה ב-2005 לקצב גידול האוכלוסין המקובל בישראל ובעולם, ואז יצא שבסוף 2011 ישראל נושקת למספר הזה של 12 מיליון. מ-2012 ישראל והרשות עברו את 12 המיליון ואז חברות משמעותיות במשק נהנות ממס חברות מופחת של 7% ואף אפס אחוזים, מכיוון שהם משווקות במשק שעולה על 12 מיליון תושבים ולא בייצוא וזה מביא לאובדן של כ-1.5 מיליארד שקל בשנה. כשנתגלה הנושא הזה פנינו לתיקון חקיקה. אנחנו מבקשים להעלות את הרף מ-12 מיליון תושבים ל-14 מיליון עם מנגנון התאמה של 2% בשנה. בסוף 2011 יש 11,997,000 תושבים בישראל וברשות, שזה אומר שכבר ב-2012 עברנו את ה-12 מיליון".

סגן הממונה על התקציבים באוצר, יונתן רגב, אישר את דברי מנהל רשות המיסים אשר, לפיהם: "העלות הישירה למשק של למעלה מיליארד שקל נוצרה עקב כך שחברות רבות ייהנו מפטור ומהנחות משמעותיות במס חברות ולכן החקיקה הזאת קריטית והכרחית".

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, ציין כי "כל החוק הזה נועד לעודד מפעלים מייצאים, אך לא רצו לומר את זה, כי זה לא נהוג בעולם, כי זה יוצר תחרות לא הוגנת, כשיצרן במדינה מסוימת זוכה לסובסידיה ובאחרת לא ולכן העדיפו ניסוח מעט שונה, שיווק במשק בגודל לפי מספר תושבים. כעת, כפי הנראה, מכיוון שאין לנו נייר סופי של דמוגרף מוסמך, ב-2012 חצינו את רף ה- 12 מיליון בישראל וברשות הפלשתינית ביחד".

ליכט אמר כי ניתן לעיתים לחוקק חוק רטרואקטיבי, גם על-פי פסיקת בית המשפט העליון. "יש כאן שינוי בסדרי עדיפויות שאף אחד לא התכוון אליו ומישהו יצטרך להשלים אותו, מכיוון שכעת הרבה מאוד חברות במשק עומדות בקריטריון הזה של 12 מיליון תושבים. אנחנו רוצים לסגור פרצה שנפתחה ואם רוצים להיטיב במס עם מישהו, אז שייתנו הטבות ברורות", הוא אמר.

"בחוק הזה המדינה מתחמנת ארגון בינ"ל שבו היא חברה"

יו"ר ועדת מיסים בלשכת רואי החשבון, עופר מנירב, ביקר את ההצעה: "אני מכיר עשרות אישורים על-מנת לעודד תעסוקה בפריפריה. רוצים להחזיק את המקל משני קצותיו. גם היום יש מדינות שלא ניתן לייצא להן כי הן פחות מ-12 מיליון אז מעלים ל-14 מיליון".

סמנכ"ל התאחדות התעשיינים, רובי גינל, הוסיף כי "רוב התעשיינים עושים מאמצי ייצוא גדולים על-מנת לעמוד בתנאי החוק וזה טוב".

נציג של מספר רב של חברות, רו"ח אוסקר אבו רזק ממשרד עו"ד משה מזרחי, נח, קריגלף אמר כי "מדובר בחקיקה רטרואקטיבית. חקיקת מס חייבת להיות בתחילת שנת המס ולא יכולה להיעשות בסוף שנה. זה פוגע ביכולת התכנון של מפעלים ובעלי עסקים. חשוב לזכור, שרוב התעשיה המסורתית נמצאת באזורי פריפריה".

יו"ר ועדת המיסים של לשכת עורכי הדין, עו"ד זיו שרון: "בחוק הזה המדינה מתחמנת ארגון בינ"ל שבו היא חברה, ה-WTO, בענייני ייצוא. בנוסף, כולם מדברים על הצורך לסייע לפריפריה. קיימת מגמה להקים ועדה ולקבוע קריטריונים חדשים בחוק לעידוד השקעות הון. סביר להניח שעם הרוח החברתית במדינה, תהיה מגמה לסייע לפריפריה. אז מה עושים כאן? טלאי לחצי שנה? כיצד ניתן כשאנחנו בסוף יוני 2013 והיו חברות שכבר הגישו דוחות על 2012 בהתאם לדין שנהג אז, כיצד ניתן לשנות עכשיו את אותו הדין?".