לקראת הכרעה באחת הסוגיות הכאובות בחוק ההסדרים, דנה (יום ה', 27.6.13) ועדת הכספים בסעיפי פרק המיסים העוסקים בעידכון מס החברות מ-25% ל-26.5%, בהעלאת שיעור מס ההכנסה לכל מדרגות המס ב-1.5%, בהעלאת שיעור המס על הגרלות והימורים מ-25% ל-30% ובדחיית תיאום נקודות הזיכוי בשנה אחת, ל-2015.

חברי הכנסת, מהאופוזיציה ומהאופוזיציה, הביעו אי נחת, מהעלאת מס ההכנסה באופן גורף לכל רמות ההשתכרות והעלו דרישה להחלת מס דיפרנציאלי; גם בעניין מס החברות, עלתה דרישה למס דיפרנציאלי, באופן שמהחברות הגדולות ביותר ייגבה מס גבוה יותר.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) הביע אף הוא אי נחת מהצורך להעלות מיסים, בעיקר ההעלאה ליחידים, וציין: "מצד אחד אנחנו לא אוהבים להטיל מיסים וגזירות על הציבור ומצד שני, צריך לצמצם את הגירעון. אנחנו נקיים דיון מעמיק נפרד על העמקת הגבייה, על-מנת לוודא שלפני שמעלים מיסים, עומדים ביעדי הגבייה. בנוסף, אנחנו נדרש לבחינת היעדר הגבייה, או גביית אפס כמעט, מהחברות הגדולות ביותר. יש לבחון כיצד מתמודדים עם תכנוני מס אגרסיביים וכן עם תופעות חברות הארנק וההון השחור". סלומינסקי התייחס גם לצורך "לטפל בגביית מיסים על דיבידנדים שאינם מחולקים בשנת המס".

סגן ראש אגף התקציבים באוצר, אייל אפשטיין, הסביר את ההיגיון של הצעדים שהאוצר מנסה לקדם: "בשנים האחרונות חל גידול בשיעור בהוצאה הממשלתית ביחס לתוצר והדבר מחייב העלאת שיעורי המס, כדי לשמור על יעדי גירעון סבירים. בעבר התפיסה האידיאולוגית הייתה של ממשלה קטנה יותר (הוצאה ממשלתית נמוכה יחסית) ואז גם הורידו את שיעורי המס. כיום, כשההוצאה הממשלתית גדלה, גם בעקבות ועדת טרכטנברג, על-מנת לשמור על יעדי הגירעון ותקרת ההוצאה, נדרשים צעדים כהעלאת מיסים. כולם מאמינים ששיעורי הגירעון צריכים להיות נשלטים, גם המחזיקים התפיסה הסוציאל דמוקרטית וגם אלו המחזיקים בישה הניאו-ליברלית".

הכלכלן הראשי באוצר, ד"ר מיכאל שראל, הסביר כי הצעדים אינם אידיאליים והוועדה יכולה לשנות את חלקם, אבל חשוב לשמור על יעדי הגירעון ותקרת ההוצאה, כדי לא לפגוע בצמיחה ובפרוגרסיביות של המערכת. "יש מקום לשינויים מעטים, אולי במדרגות המס", אמר שראל בתגובה להצעות הח"כים להחלת מס חברות דיפרנציאלי: "מס דיפרנציאלי לא בהכרח יקטין את אי השוויון. אנחנו כן מעלים את שיעורי המס של חברות הכלולות בחוק עידוד השקעות הון. לא צריך לתת יתרון לחברות גדולות אך מבחינת האיתנות הפיננסית של המדינה, דווקא לחברות הגדולות יש יתרון לגודול. יש להן תשואה גבוהה לגודל, מחקר ופיתוח, שינויים טכנולוגיים, הכשרת עובדים וזה יתרונות גדולים. הן תורמות יותר לצמיחה ולפיריון. זה יסוד ההבדל בין צפון אירופה לדרום אירופה, כיוון שבמדינות צפון אירופה יש יותר חברות גדולות ושיעורי הצמיחה גבוהים יותר; הולנד, שבדיה וכד'".

בעניין הפרוגרסיביות בהעלאת שיעור מס הכנסה, הוא חזר והדגיש שהמטרה "לא לפגוע בצמיחה, ולשמור על האיזון של הפרוגרסיביות של המערכת"

שראל הגיב גם לדרישה להעלות את המס במידה ניכרת לבעלי שכר גבוה: "תוספת שולית מעבר ל-50% עד לרמה של 51.5% היא גבוהה מאוד בהשוואה לרוב המדינות המפותחות, דבר שכמעט לא קיים במדינות המערב. היכן שהדבר קיים שיעור הצמיחה נמוך. העלאת שיעור מס הכנסה ב-1.5% היא מהלך פרוגרסיבי שיקטין את אי השוויון, כיוון שבעלי שכר גבוה ישלמו בתוספת השולית, הרבה יותר מבעלי שכר נמוך".

"מדוע זו לא הוראת השעה?"

ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה) אמר כי "יש להנהיג מס חברות דיפרנציאלי כמקובל ברבות ממדינות העולם. הצעת האוצר פירושה, שמס הכנסה יחול גם על משתכרי שכר מינימום שכיום אינם משלמים מס. זהו עושק. על המס להיות יותר פרוגרסיבי, כך שבעלי שכר נמוך לא ישלמו כלל מס הכנסה וככל שעולים ברמות השכר ישלמו הרבה יותר". רוזנטל הציע העלאת מס משמעותית במיוחד על המשתכרים מעל 40 אלף שקל. בנוסף, הואדרש להחיל מס פרוגרסיבי גם לגבי מס החברות ואמר: "יש כאן דיכוטומיה גדולה בין החברות הגדולות לקטנות. 10 עד 20 חברות ענק יש להן הטבות מפליגות וגם תכנוני מס אגרסיביים, בהן צריך לטפל".

ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר כי "אם אכן היו חושבים שבעוד שנתיים יהיה טוב, אזי היו צריכים להביא הוראת שעה, אחרת לא היו מביאים מתווה קבוע. אבל נראה שאנשי האוצר יודעים למה. האיומים האלה שחברות יעזבו, אך אף חברה לא ברחה גם כשהמס היה יותר גבוה. לקחת עוד 1.5% ממי שמשתכר 5,000 שקלים זו שערורייה". ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה) אמר כי "על הוועדה להציע שינויים. יש אלטרנטיבות ראויות, שיבטיחו לא פחות ואף יותר הכנסות למדינה. הלכו על הפתרונות הקלים. למשל, אפשר להגדיל את מס היסף, למשתכרים מעל 800 אלף שקל בשנה, שהועלה עד כה ב-2% בלבד".

ח"כ יצחק כהן (שס) אמר כי "הצעדים המיסויים יביאו לכך שהעבודה תתייקר ויהיו פיטורים המוניים וגם צמיחה לא תהיה ובסוף, לא יעמדו בתחזית ההכנסות ממיסים. בסוף יצא שכרנו בהפסדנו. אם רוצים לטפל בגירעון יש לדאוג למנועי הצמיחה. הצעת האוצר תדכא את המשק. אל תצפו לתוספת הכנסות". ח"כ עפר שלח (יש עתיד) השיב לכהן: "אבל מנועי צמיחה זה לא עניין של מספר חודשים ויש לתת מענה למצוקה בטווח הקצר".

ח"כ אלעזר שטרן (התנועה): "יש לפעול להעמקת הגבייה ובמיוחד בגבייה מההון השחור. העלאת המע"מ היא הליכה על הפתרון הקל ביותר, שמהותו פגיעה בחלשים דווקא וגם העלאה גורפת של מס ההכנסה היא פתרון קל לביצוע". רכזת האופוזיציה בוועדה, ח"כ גילה גמליאל (הליכוד-ביתנו) אמרה כי "הצעדים המוצעים רק יגדילו את האי-שוויון וגם מדד זה הוא בעל חשיבות כשמשווים ל-OECD, שם אנחנו במקום הראשון". ח"כ מיכל בירן (העבודה) אמרה כי "יש להפוך את זה להוראת שעה, אם אתם מאמינים בדברים שאתם עצמכם אומרים. ואם לא מדובר בעניין רגרסיבי אידיאולוגי".