|
תאי גזע מוזרקים לאזור השבר [צילום: AP]
|
|
|
|
|
טיפול באמצעות הזרקת תאי גזע לשברים קשים, מקצר את זמן הריפוי בצורה משמעותית. כך עולה ממחקר וניסוי רפואי שנערך במרכז הרפואי הדסה בירושלים.
המחקר נערך במשך ארבע שנים על-ידי רופאי מחלקות אורטופדיות בהדסה, בראשותו של פרופ' אירי ליברגל. במסגרת ניסוי קליני, החלו הרופאים לאחות שברים הצפויים להחלים לאט, תוך שימוש במערכות הדם ומח העצם. מדובר בטיפול המבוסס על תאי גזע הנשאבים מאזור האגן בסמוך יחסית לפציעה, עוברים תהליך של בידוד ייעודי ומוזרקים חזרה לאזור השבר.
בהדסה מסבירים, כי בספרות הרפואית מוכרים שברים מסוימים, אשר מצריכים טיפול ניתוחי וזמן ההחלמה שלהם ממושך מאוד. לעיתים, שברים אלו לא מתאחים כלל ויש צורך בניתוחים חוזרים ונשנים. לדבר סיבות שונות, אשר חלקן קשורות למנגנון הפציעה וחלקן משניות למבנה האנטומי של אזור השבר, כדוגמת החלק התחתון של השוק (השוק המרוחק) שנבדק במחקר הנוכחי ומאופיין בציפוי דל של רקמות השריר ורקמות תמיכה לעצם וכן באספקת דם מצומצמת, המקשים על הליך הריפוי.
הטיפול החדש מתבסס על תאי גזע מזנכימליים, להם פוטנציאל להפוך לתאים מייצרי עצם החשובים להליך שימור איכות העצם ובכלל זה ריפוי שברים. כחודש לאחר הניתוח הראשוני ולאחר בדיקת החולה ואזור השבר, עובר החולה פרוצדורה טיפולית קצרה הכוללת הרדמה (אזורית או כללית) ושאיבה של 50 מ"ל מח עצם ו-100 מ"ל דם מאזור האגן, כמקובל בהשתלות מח עצם. לאחר-מכן, החולה חוזר למחלקה, מח העצם והדם מועברים למעבדות. ממח העצם מבודדים את תאי הגזע מייצרי העצם ומהדם מבודדים את הטסיות.
החולה מוחזר לחדר ניתוח, המנתח יוצר תערובת מהתאים, טסיות הדם ואבקת חלבון (אבקה המכילה חלבונים שונים יוצרי עצם) התערובת מוזרקת דרך חתך קטן לאזור השבר.
לדברי המומחים, השימוש בהליך זה קיצר את משך זמן הריפוי משישה עד שנים-עשר חודשים בממוצע לחודשיים-שלושה בלבד. מדובר בהישג של ממש עבור חולים רבים הסובלים משברים שזמן ההחלמה שלהם עלול להיות ממושך מאוד.
הממצאים מלמדים, שכיום ניתן להשיב חולים אלו לתפקוד תוך זמן קצר ולאפשר חזרה מהירה אל שגרת החיים. לדבר משמעויות כלכליות כמו אובדן ימי עבודה ויציאה ממסגרת עבודה.
לדברי פרופ' ליברגל, "תהליך שהחל לפני כ-15 שנה הוביל לעריכת ניסוי רפואי, שהיה הראשון מסוגו בישראל ובו נכללו 24 חולים אשר סבלו משברים קשים באזור אגן הירכיים וטופלו במרכז הרפואי הדסה. המחקר מהווה פריצת דרך רפואית ויש להניח, כי פרסומו יביא לשינוי עקרונות הטיפול בשברים קשי ריפוי. האתגר העומד לפנינו כעת הינו התחקות אחר הבנת מנגנון הריפוי ולמידה מדוע הדברים קורים".