תשדירי החסויות של גלי צה"ל יימשכו

מליאת הכנסת אישרה (יום ב', 1.7.13) את הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק לשידורי חסות בגלי צה"ל שהגישה הממשלה. בכך נדחה ערעורן של סיעות העבודה, מרצ, רע"מ-תע"ל-מד"ע, חד"ש ובל"ד.

הצעת החוק שאושרה בקריאה ראשונה בכנסת ה-18, קובעת כי זמן השידור המרבי של תשדירי שירות ושידורי חסות לשעת שידור יעמוד על תשע דקות במקום על ארבע דקות וחצי. כמו-כן, מוצע לאפשר לגלי צה"ל לשלב שידורי חסות ותשדירי שירות גם באתר האינטרנט של גלי צה"ל, ובלבד ששידורי החסות ותשדירי השירות יופרדו מהתוכן המועבר על-ידי גלי צה"ל.

בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי "הוראת השעה מסדירה את נושא שידור תשדירי שירות ושידורי חסות בתחנת גלי צה"ל, וגם את הפיקוח הציבורי על שידורים אלה. הוראת השעה נחקקה בעקבות עתירה לבג"ץ שהוגשה בידי תחנות רדיו אזוריות אחדות נגד גלי צה"ל.

במסגרת הדיונים בעתירה המליץ בית המשפט העליון להסדיר בחקיקה ראשית את סוגיית שידורי החסות ותשדירי השירות בגלי צה"ל, שהיא תחנה צבאית שמופעלת בידי יחידה צבאית".

בעקבות המלצת בג"ץ, וכדי להבהיר את המצב המשפטי והסמכויות המוקנות לגלי צה"ל בהקשר זה, עיגנה הוראת השעה את סמכותה של גל"ץ לשדר תשדירי שירות ושידורי חסות תמורת תשלום, בדומה לסמכות הנתונה לרשות השידור בחוק רשות השידור.

גלי צה"ל שידרה בפועל שנים רבות קודם לכן תשדירי שירות ושידורי חסות באופן דומה, והכללים לגבי התכנים שלהם הוסדרו אז בפקודות הצבא ובהוראות משרד הביטחון.

מוצע, לאחר כשבע שנים שבהן נבחן ההסדר של שידורי חסות ותשדירי שירות בתשלום בגלי צה"ל הקבוע בהוראת השעה, להפוך את ההסדר האמור מהסדר זמני להסדר קבוע, שכן לאחר בחינת ההסדר הקבוע בה נמצא כי מדובר בהסדר ראוי, ואין כוונה לבטלו בשנים הקרובות.

79 ח"כים תמכו בבקשת הממשלה ו-3 התנגדו לה. ההצעה תוחזר לוועדת הכלכלה, להכנתה לקריאות השנייה והשלישית.

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אבישי ברוורמן, הבהיר בדיון בוועדה (ב') כי צריך להסדיר בהקדם את כל נושא פעולת התחנה הצבאית בחוק מקיף וכולל.

מפקד גלי צה"ל, ירון דקל, אמר כי התקנות נועדו לקבוע הגבלות ואיסורים על גלי צה"ל, כיוון שהיא אינה יכולה לשדר חסויות ותשדירי שירות ככל העולה על רוחה. הוא הוסיף כי התחנה היא מופת לעבודה עיתונאית שאינה כפופה למפלגות או לבעלי הון. לדבריו, היא אינה כפופה גם לא לשר הביטחון ונהנית מעצמאות. הוא הוסיף כי התחנה זקוקה לחסויות ותשדירי שירות כדי להתקיים ולהקל על הנטל של מערכת הביטחון. עוד ציין דקל כי כ-50% מתקציב התחנה מגיע מחסויות, 17 מיליון שקל. ח"כ איילת שקד ציינה כי המימון מתקציב הביטחון עומד על 23 מיליון שקל בשנה. דקל הוסיף עוד כי הנתח של גלי צה"ל וגלגל"צ משוק הפרסום עומד על 10% בלבד.

שקד ציינה כי כאשר עמדה בראש הארגון ישראל שלי הובילה מאבק נגד התחנה, שממומנת מכספי משרד הביטחון ואין בה איזון תקשורתי. היא ציינה, למשל, אייטמים שנעשו בתוכניתו של רזי ברקאי על מסתננים, שהציגו רק את הצד של המסתננים עצמם ולא את הצד השני של הנפגעים מהתופעה. "לא ייתכן שהמדינה תממן תחנת רדיו שמוטה לצד מסוים", אמרה. ח"כ איציק שמולי העיר ואמר כי הדברים הם "ממש זעקת הקוזק הנגזל". ח"כ רונן הופמן חלק גם הוא על דברי שקד. הופמן, שהיה חבר בוועדה בראשות דני יתום שבחנה את עבודת התחנה, אמר כי הוועדה עשתה עבודה מקיפה ועמוקה והגיעה למסקנה שהתחנה מאוזנת.

ח"כ משה פייגלין אמר כי עוד לפני שדנים בתקנות צריך קודם להחליט מה מטרת התחנה ולהסדיר את פעילותה. הוא התייחס לדברי ח"כ שקד ואמר כי האיזון פחות מפריע לו. עם זאת, לדבריו, "אין בכל עולם מדינות החרות צבא שמנהל מדינה. זו בעיה חמורה שהצבא משדר לאזרחים, לכן אני נגד חוק שנותן גושפנקה לדבר הזה ומציע להעביר את התחנה לפעולה כמלכ"ר או לפיקוח של מועצה ציבורית מחוץ לצבא, ואז היא גם תוכל לשדר פרסומות כמה שתרצה". הוא אף הזהיר מפגיעה בתחנות הרדיו האזוריות. ח"כ עליזה לביא הוסיפה כי הניסיונות להסדיר את פעילות התחנה מעולם לא צלחו, ואמרה כי הגיע הזמן להסדיר זאת.
ח"כ ישראל אייכלר טען כי גם אם רוב הדוברים והשדרנים הם אנשי שמאל, זה לא אמור להפריע למאזינים בתנאי שיש גילוי נאות והם יודעים זאת. הוא האשים כי בתחנה יש שדרנים שמקבלים הכנסות מארגונים עם אג'נדה אנטי דתית קיצונית ומעוררים מדנים. לדבריו, הדרך למנוע זאת היא גילוי נאות. ח"כ ניצן הורוביץ אמר כי נכון שבתיאוריה צבא לא אמור להפעיל תחנת שידור, אבל זו סיפורה של המדינה. לדבריו, הצבא עושה עוד דברים שהוא לא אמור לעשות, ובכלל זה גלי צה"ל שהיא סוג של פלא ולכן צריך לעזור לה. ח"כ דוד צור הצטרף לדברים, אך אמר כי יש לבחון זאת בזהירות כדי לוודא ששידורי התחנות האזוריות לא יפגעו.

מנהל הרדיו ברשות השידור, מיקי מירו, התייחס לשידורי פרסומות ואמר כי "העובדה שתחנה צבאית מפרסמת היא סוג של הפרטה של הצבא". הוא הוסיף כי טוב הייתה עושה המדינה אם הייתה מעבירה לתחנה את כל התקציב. ירון דקל הגיב ואמר כי "גם רשת ב' היא תחנה ציבורית שנעזרת בפרסומות". דקל הוסיף כי היה מסתפק בנתח מאגרת הרדיו שגובה רשות השידור.
דקל התייחס לפקיעת תוקף החוק ואמר כי התחנה לא פועלת בחלל ריק. לדבריו, התחנה כפופה להוראות הפיקוד העליון בצה"ל. הוא דחה את טענת ח"כ אייכלר ואמר כי "התחנה אינה מסיתה וודאי שאינה אנטי דתית ואנטי חרדית ומקומם של הדתיים לא נפקד. היו"ר פרופ' ברוורמן אמר כי הוועדה תמתין לאישור החוק המסמיך במליאה ולאחר מכן תדון בו ותשוב ותדון בתקנות.