נשיא בית המשפט העליון,
אשר גרוניס, רומז שבית המשפט העליון לא ירשיע את
אהוד אולמרט בפרשת ראשונטורס. בפתח הדיון בערעור המדינה בפרשת אולמרט אמר גרוניס (יום ג', 2.7.13) לנציגי הפרקליטות: "מסיבות שונות אתם צריכים לקצר במיוחד בטיעון בפרשת ראשונטורס".
המדינה ערערה על זיכויו של אולמרט מחמת הספק בפרשת ראשונטורס, על זיכויו בפרשת
משה טלנסקי (לאחר שנקבע שלא חצה את הרף שבין המשמעתי לבין הפלילי) ועל קולת עונשו (מאסר על תנאי). במקביל אמר גרוניס להגנה, כי אל לה להתייחס ל-25 העמודים הראשונים של תשובתה - בה האשימה את פרקליט המדינה,
משה לדור, בהגשת הערעור תוך
ניגוד עניינים בטענה שיש לו סכסוך אישי עם אולמרט.
נציגת המדינה, עו"ד נעמי גרנות, פתחה באומרה, כי המשותף לכל הפרשות הוא ניצול מעמדו של אולמרט תוך הפעלת עובדות שהיו כפופות לו. לדבריה, די בכך שאולמרט קיבל טובות הנאה ב-90,000 שקל ופעל בניגוד עניינים בטפלו בעסקיו של טלנסקי כדי להרשיע אותו בהפרת אמונים. לדבריה, לכך יש לצרף את החזקת הכספים בקופה הסודית אצל עו"ד
אורי מסר, ללא כל תיעוד של קבלת הכסף והוצאתו, תוך שהוא מתכחש לקיומם בחקירתו במשטרה. גרנות טוענת, כי אין להשלים עם התנהגות זו של אולמרט.
לגבי פרשת ראשונטורס אמרה גרנות, כי בית המשפט המחוזי התעלם מנקודת המוצא לפיה אדם סביר יודע כיצד מתנהלים ענייניו הכספיים. לטענתה, אין זה סביר שאולמרט לא ידע שנעשים בסביבתו מעשי מירמה בהיקף של 400,000 שקל שהוא הנהנה היחיד מהם. "התופעה של איש ציבור שעוטף את עצמו בכפיפים שנאמנים לו ומוכנים בנאמנותם לעשות גם מעשים שלא ייעשו, אינה חדשה במקומותינו. עצם קיומה של התופעה מהווה אינטרס ציבורי כדי למצות את ההליך הזה בערכאת הערעור", הוסיפה.
לטענת גרנות, הקביעות בכל הפרשות הן חמורות, אך מבחינת הציבור הסתיימה הפרשה בקול ענות חלושה, ואף עלול להיווצר הרושם שהתנהגות כזו היא מותרת - ורושם זה יש לתקן. היא האשימה את ההגנה בניסיון ליצור דה-לגיטימציה לפרקליטות בכלל וללדור בפרט, תוך ניסיון להסיט את הדיון מאשמתו של אולמרט אל אשמתו-כביכול של לדור. בין היתר ציינה, כי על עדותו המוקדמת של טלנסקי החליט
מני מזוז, והפניית האש כלפי לדור מהווה חלק מאותה "התקפה שלוחת רסן" עליו.