חרף הצורך לצמצם הוצאות גם בחינוך, דרשו (יום ב', 8.7.13) חברי ועדת הכספים, שלא לבטל את יישום התיקון לחוק חינוך חובה הקובע כי תלמידי כיתות א' וב' יזכו ל-10 שעות שבועיות של לימודי יסוד (שפה וחשבון) בכיתות קטנות של עד 20 תלמידים.

הוועדה הביעה התנגדות לכוונת האוצר לבטל הפעימה האחרונה שנותרה לגבי כיתות ב', לפיה היו אמורות להתווסף עוד 5 שעות לימוד שבועיות בכיתות קטנות על אלו שכבר קיימות. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי: "יש לעשות כל שניתן על-מנת שהצמצומים לא יחולו לגבי שעות לימוד ובמיוחד בלימודי יסוד".

רכז חינוך באגף תקציבים באוצר, ערן כהן, הסביר את מהות התיקון לחוק, שהוכנס לחוק ההסדרים: "מדובר בתיקון חוק לימוד חובה, שתוקן ב-2007 ועתה מבקשים לתקנו. הכוונה היא לפצל את החלת שעות לימוד של לימודי יסוד בכתות קטנות של עד 20 תלמידים לגבי כיתות א' ולגבי כיתות ב'. מלכתחילה היישום היה רב-שנתי, כאשר בכיתות א' כבר מתקיימות המסגרות המוקטנות בהיקף של 10 שעות שבועיות ואילו בכיתות ב' נעשתה הפעימה הראשונה ומתקיימות רק 5 שעות שבועיות כאלה. עתה, הכוונה שלא לבצע את הפעימה הנוספת ולהשאיר את כיתות ב' עם 5 שעות בלבד. החיסכון למדינה; 150 מיליון ש"ח בשנה שהם כ-21 אלף שעות".

כהן ביקש להסביר את הרקע למהלך שעורר תרעומת בקרב הח"כים: "תקציב משרד החינוך גדל בשנים האחרונות בהיקף דרמטי וגם ב-2014-2013. משנת 2007, גדל ב-77%. בשנות התקציב 2014-2013 גדל בכ-17%, שהם 9 מיליארד שקלים. נושא החינוך נמצא במקום מאוד גבוה בסדר העדיפויות של הממשלה והגידול בתקציב נועד לחינוך חינם לגילאי 4-3, למימון מסגרות צהריים, רפורמות אופק חדש ועוז לתמורה, תוספת שעות לימוד בעלות 1.5 מיליארד שקלים ועוד. למרות התיקון שמוצע, יש כוונה להימנע מפגיעה בשעות לימוד פרטניות. ללמעלה מ-80 אלף תלמידים גם יש שעות פרטניות, בחינוך הממלכתי".

סגן ראש אגף התקציבים באוצר, משה בר סימן טוב, נחלץ לעזרתו: "יש צורך להתכנס למסגרות הצמצום הפיסקאלי הכלליות ודנו יחד עם אנשי משרד החינוך איפה אפשר לצמצם ושהפגיעה תהיה הכי פחות מורגשת. החלופה עליה הוסכם היא זו. בכיתה ב' ילמדו רק 5 שעות בקבוצות של עד 20 תלמידים במקום כיום 10 שעות בקב' של עד 20 גם בכיתה א' וגם בכיתה ב'. אין לזה הסבר אידיאולוגי או ערכי אלא רק הצורך להתכנס למסגרת הפיסקאלית. זו החלופה שלדעת הגורמים המשותפים באוצר ובמשרד החינוך, הפגיעה בה הכי פחות קשה. תוספת שעוד לא ניתנה בפועל ולכן יותר קשה לבטל אותה. הכנסת קבעה את יעד הגירעון ואת תקרת ההוצאה ועכשיו חייבים לעמוד בזה. ה- 9 מיליארד ₪ תוספת לחינוך ניתנו לרפורמות, להגדלת שכר המורים, חינוך חינם גילאי 3-4 לאפשר להורים, להקל על נטל המחייה, צהרונים (600 מלש"ח בשנה), תמיכה במורים להביא מורים איכותיים, לסבסוד תשלומי הורים ועוד".

ח"כ אלעזר שטרן (התנועה) דרש "לקבל תוכנית עם אלטרנטיבות אחרות, על-מנת שהוועדה גם תוכל להשמיע את עמדתה בעניין. מדובר כאן בנזק לטווח ארוך בחינוך. הרי לא לחינם הוחלט על מסגרות מצומצמות בכיתות א' וב' הכל-כך קריטיות".

ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (הליכוד-ביתנו) קבלה על-כך ש"תלמידים בבתי ספר שעליהם לא הוחל הסכם אופק חדש, לא ייהנו מהלימוד החשוב הזה בקבוצות קטנות". עוד אמרה ש"בלתי הגיוני ללמוד במסגרות של 30 תלמידים ומעלה במיוחד במיומנויות הבסיסיות של לימודי שפה וחשבון הכל-כך חשובים. אז במקום לבטל רק לדחות. גם אנחנו כאנשים פרטיים לוקחים לעיתים הלוואות גישור בבנקים. אפשר לדחות גזירות בדיוק כמו החזר הלוואות".

חברי הוועדה הגישו הסתייגויות רבות לכוונה לבטל את יישום הלימוד במסגרות מוקטנות והן יידונו במהלך ההצבעות על סעיפיו השונים של חוק ההסדרים, לרבות הסעיף הנוכחי, מאמצע השבוע הבא.