שר הרווחה, זבולון אורלב, אמר היום (ד', 5.11.03) בכינוס השירות לנוער וצעירים, כי 30 אלף בני נוער נמצאים מחוץ למסגרת של לימודים או עבודה, ועל עובדי הנוער להגיע אליהם ולהחזירם לתפקוד נורמטיבי.
"הדרך היא לרדת למקומות שבהם מבלים בני הנוער, לאתר אותם, להתקרב אליהם, ולהביאם לטיפול באמצעות יצירת יחסים המבוססים על אמון", אמר אורלב והוסיף, כי הדרך המקצועית הנקראת "יישוג" (Reaching out) היא הדרך החשובה, הנכונה והיעילה, אך בעידן של קיצוצים אנו נאלצים לטפל בדברים הדחופים ולהזניח את הדברים החשובים שכרגע אינם דחופים, אך לאחר שמזניחים אותם הם הופכים לדחופים.
ביום העיון של עובדי נוער וצעירים (שבעבר נקראו "מדריכי חבורות רחוב"), הוצג מחקר חדש שערך מכון הנרייטה סאלד, בראשות פרופ' יצחק פרידמן, על "עבודת היישוג בשירות נוער וצעירים". מן המחקר עולה, כי עובדי הנוער דיווחו כי הם מקדישים כחמישית מזמנם ביישוג מעשי וכשליש מזמנם לעבודה טיפולית עם בני הנוער שאותרו.
יחד עם זאת, רק 15% מבני הנוער דיווחו, כי הגיעו לטיפול כתוצאה ישירה של איתור שבוצע על-ידי עובד הנוער וכשני שלישים דיווחו שהגיעו לטיפול דרך מערכות הרווחה והאכיפה. 79% מהעובדים דיווחו, כי הם "חיים" את העבודה לאורך כל היום ו-42% מהם אף לוקחים את הבעיות של המטופלים הביתה.
שירות נוער וצעירים במשרד הרווחה מפעיל 210 עובדים ברחבי הארץ מתקני המשרד ועוד 200 בתקני הרשויות המקומיות. הוא מטפל בכ-15,000 בני נוער - 12,661 מהם יהודים מתוכם 2,641 עולים.
המחקר מצביע על קשרים עמוקים בין בני הנוער לעובדים
לגבי הקשרים שנרקמו בין העובדים לבני הנוער, 58% מהעובדים דיווחו, כי פיתחו קשר רגשי עמוק עם מרבית מטופליהם ו-35% דיווחו, כי מטופליהם תלויים בהם. 58% מבני הנוער הגדירו את יחסיהם עם העובד כיחסים קרובים ו-24% דיווחו על יחס "קרוב מאוד". 29% מבני הנוער אמרו, כי מהות הקשר הוא של סיוע מעשי, 18% הגדירו "קשר של תמיכה רגשית עמוקה", 16% כקשר של חברות. 6% הגדירו את הקשר כתלותי או חלש ושטחי.
בהגיבו לממצאי המחקר, אמר השר אורלב כי התרשם מאוד מהמסירות של עובדי הנוער, מהקשר שנרקם בינם לבין המטופלים ומההערכה שבני הנוער רוחשים לעובדי הנוער.
