נישום יכול לבצע הפרשה בספריו בגין חוב, רק אם ההסתברות ליצירתו של החוב מתקרבת ל-75%. כך קובעת (19.8.13) שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים,
מרים מזרחי.
תקני החשבונאות הבינלאומיים (IFRS) קובעים שניתן לבצע הפרשה אם ההסתברות גבוהה מ-50%. אולם, בית המשפט העליון כבר קבע, כי דרושה "רמת ודאות מסוימת להתגבשותו של החוב לכדי חוב מוחלט", וכי הפסיקה בישראל קרובה יותר לתקן החשבונאות האמריקני הדורש רמת ודאות גבוהה בהרבה מ-50%.
מזרחי אומרת: "עולה איפוא מהפסיקה, שאין די בגישה הנשענת על תקן החשבונאות, אלא נדרשת בישראל לצורך הכרה בהפרשה כהוצאה, הסתברות גבוהה הרבה יותר לכך שהחוב התלוי יתגבש. מכאן, שהגישה החשבונאית שאומצה ע"י רואה החשבון של המערער, אין בה כדי להביא לקבלת עמדות המערער. גם אם פעל נכון על-פי כללי החשבונאות - אין די בכך, כי דיני המס גוברים על כללי החשבונאות".
לדעת מזרחי, נראה שיש לקבל את עמדתה של רשות המיסים, לפיה ההסתברות צריכה להיות קרובה ל-75%. קביעת ההסתברות, היא מוסיפה, תיעשה בידי עורכי דינו של הנישום ולא בידי רואי החשבון שלו. היא מצטטת מדבריו של שופט בית המשפט העליון דאז, אלפרד ויתקון: "כאן אין אנו עוסקים בחובות תלויים שהערכתם דורשת התמחות חשבונאית מיוחדת. כאן מדובר בתביעה משפטית, שהערכתה כולה בתחום הייעוץ המשפטי, ומי מוסמך להעיד על כך אם לא יועצו המשפטי של הנישום?".
מזרחי דחתה את ערעורו של גד שרלין, בעלי תחנת דלק במעלה אדומים, על השומה שהוציא לו פקיד שומה ירושלים. פקיד השומה סירב להכיר בהפרשות של מיליוני שקלים שביצע שרלין על-רקע סכסוך משפטי בינו לבין חברת פז, אותן נימק בחששו שפסק הדין שניתן לטובתו יבוטל, וכאמור מזרחי קיבלה את עמדתו. שרלין יוצג בידי עוה"ד אודי ברזלי, ורד מלר והגר זורע, ופקיד השומה - בידי עו"ד רועי כהן.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
