"אני נמצא פה בטעות ולא קשור לכל הפרשה הזאת. אלי שמחיוף ושוחד – זה לא הולך ביחד". כך אומר (יום ג', 15.10.13) סגן ראש עיריית ירושלים, אלי שמחיוף, בפתח עדותו במשפט הולילנד. "מעולם לא קיבלתי שוחד, לא בפרשת הולילנד ולא בשום פרשה אחרת", הוסיף.

שמחיוף היה חבר מועצת עיריית ירושלים בשנים 2010-1993, כאשר בשנים 2010-2003 כיהן כסגן ראש העיר, החזיק בתיק הגזברות ועמד בראש ועדת הכספים של המועצה. המדינה טוענת, כי מאיר רבין העביר לשמחיוף 245,000 שקל שנועדו לו וליו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה, יהושע פולק. בתמורה, נטען בכתב האישום, סייע שמחיוף לאשר את הסכם הפיתוח של פרויקט הולילנד ולאשר את תב"ע ה' שלו, ופעל להפחתת היטל ההשבחה שהוטל על הולילנד תיירות (בבעלות הלל צ'רני) בעקבות אישור תב"ע ו'.

עוד טוענת המדינה, כי על-מנת להסוות את קבלת השוחד - שניתן בצ'קים - פרט חלק מהם שמחיוף בגמ"ח "קרן ברכת משה", העביר אחרים למקורבו יוסף נתניאן (מנהל תלמוד תורה "בני ציון") ואת הנותרים פרט בגמ"ח "מדי חודש בחודשו". שמחיוף מואשם בקבלת שוחד ובהלבנת הון.


חרדות לילדים


לדברי שמחיוף, הוא לא היה חבר בוועדת המשנה לתכנון ובנייה, אלא רק ממלא-מקום חבר במשך חודש וחצי. הוא הסביר, כי הנוהל הוא שכל חבר מועצה הנכנס לרגע לאולם – ולו רק כדי לאכול משהו או להחליף מילה עם אחד הנוכחים – נרשם כמשתתף. לדברי שמחיוף, בדיון על הולילנד השתתף הנציג הקבוע של סיעת שס, שלומי אטיאס, וגם אם נכח באולם – בכל מקרה לא הייתה לו זכות הצבעה. הוא הוסיף, כי בניגוד לדיונים אחרים, הוא לא אמר מילה בנושא הולילנד.

השופט דוד רוזן ציין, כי הנקודה החשובה היא האם שמחיוף נכנס באקראי לאותו דיון או לא. לדבריו, אין משמעות לכך שחבר בוועדה מדבר או מצביע, משום שניתן להשפיע גם בצורות אחרות. עוד ציין, כי דווקא לנוכח העובדה שלשמחיוף לא הייתה זכות הצבעה בוועדה, יש להסביר מדוע נכח דווקא בדיון על הולילנד.

שמחיוף האשים את המשטרה בשימוש באלימות מילולית קשה בעת מעצרו באפריל 2010, וטען ששניים מילדיו סובלים מחרדות עד היום. לדבריו, חוקריו לא רצו לשמוע אותו אלא מיד ביקשו להאריך את מעצרו בשמונה ימים. "החקירות היו קצרות – 20 דקות, 40 דקות. היה רק עניין להשאיר אותי בתא המעצר, ולא למצות את הזמן. הבוטות וההשפלה של החוקרים היו מתחת לכל ביקורת", האשים.


עם אליאור חן


בחקירתו השלישית שמר שמחיוף על זכות השתיקה. לטענתו, הוא הסביר בתחילת החקירה מדוע הוא עושה זאת, אך הדברים לא נרשמו בהודעתו. הוא גם האשים, כי כאשר הוחזק במעצר בכלא שקמה, הונחה ארוחת הבוקר – גבינה ומלפפון – בצוהר הצינוק בו הוחזק, "לא מיד ליד, כאילו מדובר בחיה". לדברי שמחיוף, הוא הוחזק במשך השבת בתא הפרדה עם אליאור חן כאשר מולו חגי עמיר. "אלי שמחיוף ירד לאחרון העבריינים, כמו ראש ארגון פשיעה".

לאחר מכן הועבר לכלא איילון, שם הוחזק בתא בו היו שמונה עבריינים: ראש ארגון פשיעה, רוצח ואחרים. אז הגיעה החקירה השלישית. "אמרתי לעצמי: עד כאן. אני שבור ברמה שלא ניתן לתאר. שלוש פעמים ביום שואלת אותי עובדת סוציאלית אם אני חושב להתאבד.

"האנשים האלה מנסים לרדוף אותי, מנסים לשבור אותי, להוציא ממני בכוח 'כן' כשאני לא קשור לזה. אני לא משתף פעולה יותר עם זה. היו יומיים שהסכמתי לתת לחוקרים את כל מה שהם רוצים, והם החליטו ללכת למהלך אחר ולא לנצל אותי כשאני במיטבי. עברתי בשלושת הימים הללו שבירת נפש לכל אדם מהיישוב, ובטח למי שבא ממעמד מסוים", הוסיף שמחיוף. גם בחקירה הרביעית, כאשר הוצגו בפניו הצ'קים, לא הגיב משום שלדבריו התנתק ולא זכר דבר.