מבקר המדינה, אליעזר גודלברג, אמר (יום ה', 13.11.03), כי יש להנהיג "חגורות ביטחון", שהם: תיעוד קולי או חזותי או נוכחות עו"ד בזמן חקירת חשודים על-ידי המשטרה.
מבקר המדינה אשר עמד בראש ועדה לעניין הרשעה על סמך הודאה בלבד אמר בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, כי יש לראות בהודאת נאשם ראייה כמו כל ראייה אחרת, ולא לתת לה משקל כבד מדי, שכן גורמים כמו לחץ מצד חוקרי משטרה, מצבו הנפשי ומבנה אישיותי של נחקר עשויים להביא להודאות שווא.
"יש הכרח בהפנמה של המערכת המשפטית כולה לכך, כי יש קבוצות סיכון למסירת הודאת שווא - עקב ליקוי נפשי, מגבלה שכלית או מצב של לחץ נפשי בעת המעצר... יש לקבוע "חגורות ביטחון" ובראשן תיעוד קולי או חזותי של החקירה אשר ישמשו אמצעי להבטחת תקינות החקירה. העלינו גם הצעה שכל עוד לא מתאפשר תיעוד חקירות (בשל הגבלת משאבים, ר.נ.ה) יתאפשר לעו"ד להיות נוכח כמשקיף", אמר.
ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת בראשות ח"כ מיכאל איתן, קיימה דיון בסוגיית הרשעת אדם על-סמך הודאתו. לפי המצב המשפטי היום, ניתן להרשיע אדם בבית המשפט על-פי הודאתו בלבד, או על סמך אמירתו גם מחוץ לבית המשפט - ובלבד שבימ"ש השתכנע שהיא היתה "חופשית ומרצון". במהלך השנים הסתבר, כי לעיתים הוצאה הודאה בדרכים לא כשרות (עינויים) ולעיתים אנשים הודו בפשעים שלא ביצעו.
עו"ד שירה דונוביץ', אשר ייצגה את עמוס סולמי, סיפרה לחברי הוועדה את סיפורו הקשה של סולמי - אשר היה חף מפשע, ולמרות זאת הורשע ונידון (1977) בבית המשפט העליון ל-7 שנות מאסר בגין קשירת קשר לרצח. כן סיפרה, כי בזמנו הודה מפקח המשטרה, דני מרוז, כי היה קל להרשיע את סולמי וחבריו על אף שידע שהם חפים מפשע: "היה קל מאד להרשיע אתכם, אני הייתי אשכנזי ואתם הייתם עבריינים, והם האמיני לי, קנו את מה שאמרתי".
עו"ד דונוביץ' קראה לחברי הוועדה לפעול כדי לפתוח את תיק הרצח ולהעמיד לדין את דני מרוז ובכירים נוספים במשטרה אשר פגעו בחפים מפשע. "פתיחת התיק הינה שירות לדמוקרטיה וקל וחומר לאנשים שהורשעו על לא עוול בכפם. מה שנעשה לסולמי זה לא מקרה בודד, אלא תופעה של בכירי השוטרים בארץ אשר הרשיעו הרשעות שווא - ולאחר מכן קודמו בתפקידם", כך לדבריה.
פרופ' אמנון רובינשטיין טען, כי העובדה המדאיגה ביותר היא שכל האנשים שישבו בכלא על-סמך הודאה ונמצאו חפים מפשע, אלה אנשים משולי החברה הישראלית. "בכל המקרים שהורשעו אנשים חפים מפשע על-סמך הודאה היו אנשים משולי החברה ומעמד סוציו-אוקונומי נמוך, זאת בגלל שאין מי שיגן עליהם. אנשים חזקים שלהם כסף ועורכי דין טובים לא מודים. מדובר בערך באחוז אחד בלבד שזה הרבה מאד" - אמר רובינשטיין והציע לבסס ראיות על-סמך הודאה מוחשית מוצקת, אמצעי חיצוני כדי שהמשטרה לא תוכל "להתלבש" על חפים מפשע.
יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל איתן, אמר כי בשעה זו בה מתקיימת הישיבה, יושבים בבתי הכלא בישראל אסירים שזועקים לחפות מפשע, וחלק מהם זעקתם היא זעקת אמת. "בכל מערכת יש טעויות אנוש אולם חברה בריאה חייבת לפעול בנחישות ובהתמדה לצמצום המקרים של הרשעה בלתי מוצדקת. חמורה במיוחד הרשעה שבאה בעקבות רשלנות פושעת או כוונת זדון של גורמי אכיפת החוק. לצערי, נתגלו גם מקרים כאלו ולא ננקטו צעדים נגד חוקרים, שוטרים ואחרים".
ח"כ איתן יציע לחברי ועדת חוקה, חוק ומשפט ליזום שינוי חקיקה שיגנו על חשודים במהלך החקירה וימנעו הרשעה על סמך הודאות בלבד.
