בעקבות החלטת משרד האוצר להשאיר את "עיוות המס" על השקעות בחו"ל (שיעור מס גבוה של 35%) ולאמץ מדיניות של שקל חזק, הורידו כלכלני חברת הלמן-אלדובי את תחזית הצמיחה של ישראל לשנת 2004 מ-3.5% ל-3%. עם זאת עדיין מדובר בתחזית צמיחה הגבוהה מכל ההערכות במשק.
רוני הלמן, יו"ר הלמן-אלדובי, מסביר כי רוב שערי המטבע בעולם נקבעים בעיקר מתנועות הון. בישראל, עוד משנות ה-80, הממשלה מונעת תנועות הון של פרטיים ומוסדיים לחו"ל ע"י חסמי מס במטרה לנפח את השקל.
לדברי הלמן, מאז שנות ה-80 השתנה העולם. גם ארה"ב שינתה את "מדיניות הדולר החזק" ל"דולר חלש". סין מובילה שנה אחרי שנה את הצמיחה העולמית בזכות מדיניות של מטבע מקומי חלש.
רק בישראל ממשיכה הממשלה במדיניות של שקל חזק, שגורם נזק עצום למשק.
"ברור לכולם כי צמיחה בישראל יכולה לבוא רק מיצוא, מכיוון שהשוק הישראלי המקומי קטן מדי. לפיכך, מדיניות של שקל חזק מפחיתה את כדאיות היצוא ומונעת את מימוש פוטנציאל הצמיחה של ישראל.
"ההחלטה המקורית לבטל את עיוות המס לאלתר (בינואר 2004), הייתה בעיתוי מצוין, שבו המשק הישראלי חזק ויכול לעמוד בפיחות של השקל (ולא רק בזכות הערבויות).
"כמו כן הפיחות יהיה פיחות ריאלי אמיתי כיוון שהמשק מסיים תקופת מיתון והאינפלציה אפסית - כך שאין סכנה שפיחות ילבה את האינפלציה.
"לא ברור מה היה שיקול הממשלה שלא לבטל את עוות המס בינואר 2004 (ראו קישור) ולהמשיך במדיניות של ניפוח השקל", אומר הלמן.
