התנהלותם של יעקב אפרתי ומאיר רבין ערב תחילת החקירה הגלויה בפרשת הולילנד, מלמדת יותר מכל על היותם שותפים לדבר עבירה, הנערכים לחקירת המשטרה. כך טוענת (יום א', 15.12.13) פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) בסיכומיה על פרשת תעשיות מלח במסגרת משפט הולילנד.

הפרקליטות עומדת על כך שאפרתי ניסה, בחקירתו במשטרה ובעדותו בבית המשפט, לצמצם את קשריו עם רבין ואף טען שלא ידע מה היה תפקידו של רבין אצל שמואל דכנר. לטענתה, גירסה זה אינה עולה בקנה אחד עם דבריו של אפרתי עצמו, לפיהם רבין נועץ בו בקשר לפרויקטים אדירי המימדים של חברת הזרע ושל תעשיות מלח.

עוד מייחסת המדינה לאפרתי "סתירות וכזבים בולטים", כאשר לדבריה הוא העלה טענות כבושות כדי לנסות ולסייע לרבין ולדנקנר (אשר העידו לפניו). אפרתי גם טען, כי רבין פעל במינהל מול פקידים שונים - אך לא ידע לומר מיהם. אגב כך מעירה הפרקליטות, כי גם רבין לא הביא אותם להעיד לטובתו.

"אפרתי הרחיק לכת בהסבירו, כי כשם שהשיב לרבין, כך היה משיב לכל אחד אחר שהיה פונה אליו, ללמדנו כי אין פגם במעשיו", נאמר בסיכומי המדינה. "כלום מבקש אפרתי לטעון, כי הינו משיב לכל אדם שפונה אליו בשאלות שונות בענייני מינהל? דומה, כי אין צורך להשיב על שאלה זו כלל ועיקר.

"המאשימה הוכיחה, כי גירסתו זו של אפרתי הינה חסרת שחר ונסתרת חזיתית על-ידי הראיות שהוצגו בתיק. רבין לא היה מקבל מדנקנר סכום העולה על מיליון שקל ולא היה נפגש עימו 18 פעם ממועד היכרותם, 13.2.02, ועד מועד ישיבת מועצת מקרקעי ישראל, 22.10.02, לוּ רבין היה מוסר לוֹ רק מידע פומבי הידוע וגלוי לכל. כדי לקבל מידע גלוי ו/או כדי לקבל הסבר על חוק התכנון והבנייה, יש לדנקנר את מיטב עורכי הדין".


גירסה כבושה ומופרכת


הפרקליטות עוסקת בהרחבה גם בהפקדת 45,000 שקל בידי אפרתי במאי 2003 בסניף בנק יהב ברחוב הארבעה בתל אביב. היא מזכירה, כי היה זה שבוע לאחר שאפרתי ביקש מהיועץ המשפטי דאז, אליקים רובינשטיין, לזרז את הטיפול בענייני תעשיות מלח (ויומיים אחרי שדנקנר אישר לשלם מיידית לרבין 250,000 שקל).

בין היתר מציינת המדינה, כי אפרתי מעולם לא ביצע הפקדות בסניף זה, וטוענת שגירסתו - כאילו מדובר בכסף שקיבל מחותנו למימון חתונת בתו - היא כבושה ומופרכת על-ידי ראיות אחרות. לדברי המדינה, אפרתי טען שמימן ממקורותיו העצמיים את חתונות בנותיו, לא הסביר כיצד היה לחותנו (רב איזורי) סכום שכזה במזומן, ואין זה סביר שהוא הסתובב שעות ארוכות כאשר בידיו סכום זה.

עוד עומדת המדינה על כך שרבין שוחח עם אפרתי במארס 2010, שבועיים לפני פתיחת החקירה הגלויה בפרשת הולילנד, וסיפר לו שהוא עומד לשמור על זכות השתיקה. לדבריה, לא סביר שאפרתי שמע על כך, לא שאל דבר ולא אמר דבר - כפי שטען. "התנהלות אפרתי אל מול רבין בפגישותיהם אלה מצביעה, גם היא, על היותו שותף לדבר עבירה יחד עם רבין", נטען בסיכומים. לבסוף מציינת המדינה, כי כאשר ניתנה לאפרתי בזמן מעצרו ההזדמנות להתעמת עם רבין - הוא בחר שלא לפנות כלל לרבין, במקום לדרוש ממנו שיחדל משתיקתו ויספר לחוקרים שמעולם לא שיחד אותו.