פסק דינו של בית המשפט העליון בנושא נכי צה"ל (יום א', 29.12.13) מתאר תמונה עגומה של מידע שגוי שמסר משרד הביטחון לבית המשפט המחוזי וגם לעליון. הנתונים שמציין השופט
אליקים רובינשטיין מעלים את השאלה, האם מדובר במקרה יוצא דופן, או שלפנינו חשיפה נדירה של האופן בו "מלהטט" משרד הביטחון בנתונים.
"בעתירה שלפנינו לא באה תשתית עובדתית עדכנית לכך ששיקול תקציבי עודנו עומד בבסיס הוראה 80.23, ולמען האמת, לעת הזאת מודה גם המערער כי ההרים שנתגבהו בטיעוניו התקציביים היו לגבעות, גם אם לא לצל הרים. רוצה לומר, ניתן לטעון שכל הוצאה תקציבית שהיא מכבידה על התקציב; ואולם, פשיטא כי לא הרי נתח נכבד כהרי שבריר או חלק קטן במונחי התקציב הכולל", אומר רובינשטיין. "ההערכות התקציביות שהציג המערער בשני תצהיריו התגלו כלוקות ביתר רב, ונראה שאין בהן כדי לבסס את טענת העלויות הכבדות של ביטול הוראה 80.23".
התצהיר הראשון שהגיש משרד הביטחון למחוזי קבע, כי עלות השינוי המבוקש תהיה 72 מיליון שקל בשנה. אולם, אומר רובינשטיין, "'הערכה גסה המבוססת על פילוח נתונים חלקי ועל ממוצעים, אומדנים ותחזיות' אינה במקומה שעה שהמערער מבקש להראות קיומו של שיקול תקציבי המצדיק פגיעה בשויון בין נכי צה"ל, ומשעסקינן בנתוני עבר שניתן לכאורה להציגם במדויק".
הוא מוסיף: "אין בעובדה שלא ניתן להוציא פלט נתונים רלוונטי ב'לחיצת כפתור' בן רגע, כדי להצדיק שגיאות בתצהירים, או כדי להעיד על מורכבות החישוב שראוי היה לעשותו, כדרך שעל רשות לערוך מעת לעת בבחינת התשתית העובדתית העדכנית של החלטותיה". זאת ועוד: "במהלך חקירתו של המצהיר הנזכר התגלה כי נפלו טעויות קשות בחישוב האומדן של עלות תשלום רטרואקטיבי של ההטבות".
משרד הביטחון הגיש תצהיר נוסף, אך המצב לא השתפר. "הערכות היתר בתצהיר השני התקבלו, בין היתר, בשל טעויות חישוב פשוטות... לכל שגיאה יש כמובן משמעות והשלכות לגבי התמונה המובאת בפני בית משפט זה; כך לדוגמה, בהתבסס על הנוסחה שהוצגה בתצהיר הראשון בשילוב עם חלק מהנתונים ששונו בתצהיר השני נקבל, כי סך העלויות לשנה הוא כ-8,231,165 שקל - עלות נמוכה בהרבה מהמוצהר בתצהיר הראשון (כ-72,000,000 שקל). היה ראוי לדייק יותר בהבאת הנתונים למען הצגתה של תמונה עדכנית ומהימנה, ומכל מקום דומה כי גם בהינתן עלויות מסוימות, לא כצעקתה".
רובינשטיין מסכם: "אולי לקה המערער במקצת בלקות מקצועית מוכרת אצל בעלי תקציבים, מבלי לפגוע, הנוטים להציג תמונה שחורה של קטסטרופה אם יוגדל תקציב פלוני (לפעמים כמובן הם גם צודקים)".
