בלי מדדים אחרי שמונה שנים
עיר ללא אלימות, תוכנית ללא מדדים |
התוכנית מופעלת ב-120 יישובים בלא שהמשרד לביטחון פנים יכול לקבוע את מידת הצלחתה ● הנהלים להפעלת השיטור הקהילתי הופצו לאחר שהמערך החל בעבודתו ● סכנה לפגיעה בפרטיות במצלמות האבטחה
תוכנית "עיר ללא אלימות" מופעלת ב-120 רשויות מקומיות ללא כלים לבחינת הצלחתה. כך קובע (יום ד', 22.1.14) מבקר המדינה, יוסף שפירא, בפרק נרחב העוסק בפעולות הרשויות המקומיות למניעת פשיעה.
עיר ללא אלימות (על"א), שיזמה אורלי אינס, היא תוכנית מערכתית ורב-תחומית המכוונת להתמודד עם כלל הסוגים והמצבים של אלימות, פשיעה והתנהגות אנטי-חברתית המתרחשים בתחומיה של רשות מקומית. שמונה שנים לאחר גיבוש מודל על"א והפעלתו באילת, נמצא כי למעט נהלים למערך השליטה והבקרה, אין למשרד לביטחון פנים נוהלי עבודה כתובים ותפיסות הפעלה לרוב התוכניות שעל"א מציעה בתחום האכיפה.
שפירא אומר: "יישום התוכניות בלא הנחיות, קווים מנחים ודרישות מבצעיות להפעלתן עלול לפגוע ביעילותן, בהשגת יעדיהן ובהערכת הצלחתן. נוסף על כך, המשרד לביטחון פנים טרם הכין כלי מדידה והערכה לתוכנית השיטור המשולב ולא מבוצע תהליך מדידה בתוכנית זו". לדבריו, "על המשרד לביטחון פנים לפעול בהקדם להשלמת בניית הכלים שיאפשרו את הפעלת התוכנית באופן מלא ומוסדר ואת מדידתה, על-מנת שניתן יהיה להשיג את יעדיה בטיפול בתופעות של אלימות".
אין ישיבות, אין עידכונים
ביוני 2010 החליטה הממשלה להפעיל פיילוט של שיטור עירוני, משותף לרשויות ולמשטרה, ב-12 רשויות. אולם, המשרד לביטחון פנים הכין את תפיסת ההפעלה של מערך זה רק בפברואר 2012, שנה לאחר התחלת הפיילוט בלוד. המסמך הופץ חודשיים לאחר מכן, כאשר ברוב הרשויות כבר פעל המערך.
הממשלה גם קבעה, כי את התוכנית תנהל ועדת היגוי לאומית בראשות מנכ"ל המשרד לביטחון פנים, אשר תתכנס אחת לרבעון. אולם, הוועדה התכנסה פעמיים בלבד במשך שנתיים וחצי, וחבריה קיבלו דיווח אחת לשנה במקום אחת לרבעון.
רשויות מקומיות מציבות מצלמות מעקב במרחב הציבורי, הן במסגרת תוכנית על"א והן כיוזמה עצמאית לצורכיהן השונים. למרות שמדובר בסכנה אפשרית של פגיעה בפרטיות, אין נהלים להפעלתן ובכמה רשויות לא נמסרה לציבור ההודעה הנדרשת על הפעלתן.
הצפייה במצלמות בנתניה ובכפר סבא מתבצעת, בין היתר, בעקבות פניות או התרעות; המוקדנים אינם צופים במצלמות בהתאם לתוכנית סריקה כתובה ותדירה, לאיתור תקלות או אירועים ולטיפול בהם בזמן אמת. לפיכך, צפייתם במצלמות איננה עולה בקנה אחד עם המטרות שקבעו המשרד לביטחון פנים והעיריות בהקמת מערך המצלמות: איתור וזיהוי של גורמי סיכון ואירועי אלימות והפעלת גורמי תגובה למניעתם.
סיירות בלי נתונים
כמה מן הממצאים הנקודתיים:
עיר ללא אלימות (על"א), שיזמה אורלי אינס, היא תוכנית מערכתית ורב-תחומית המכוונת להתמודד עם כלל הסוגים והמצבים של אלימות, פשיעה והתנהגות אנטי-חברתית המתרחשים בתחומיה של רשות מקומית. שמונה שנים לאחר גיבוש מודל על"א והפעלתו באילת, נמצא כי למעט נהלים למערך השליטה והבקרה, אין למשרד לביטחון פנים נוהלי עבודה כתובים ותפיסות הפעלה לרוב התוכניות שעל"א מציעה בתחום האכיפה.
שפירא אומר: "יישום התוכניות בלא הנחיות, קווים מנחים ודרישות מבצעיות להפעלתן עלול לפגוע ביעילותן, בהשגת יעדיהן ובהערכת הצלחתן. נוסף על כך, המשרד לביטחון פנים טרם הכין כלי מדידה והערכה לתוכנית השיטור המשולב ולא מבוצע תהליך מדידה בתוכנית זו". לדבריו, "על המשרד לביטחון פנים לפעול בהקדם להשלמת בניית הכלים שיאפשרו את הפעלת התוכנית באופן מלא ומוסדר ואת מדידתה, על-מנת שניתן יהיה להשיג את יעדיה בטיפול בתופעות של אלימות".
אין ישיבות, אין עידכונים
ביוני 2010 החליטה הממשלה להפעיל פיילוט של שיטור עירוני, משותף לרשויות ולמשטרה, ב-12 רשויות. אולם, המשרד לביטחון פנים הכין את תפיסת ההפעלה של מערך זה רק בפברואר 2012, שנה לאחר התחלת הפיילוט בלוד. המסמך הופץ חודשיים לאחר מכן, כאשר ברוב הרשויות כבר פעל המערך.
הממשלה גם קבעה, כי את התוכנית תנהל ועדת היגוי לאומית בראשות מנכ"ל המשרד לביטחון פנים, אשר תתכנס אחת לרבעון. אולם, הוועדה התכנסה פעמיים בלבד במשך שנתיים וחצי, וחבריה קיבלו דיווח אחת לשנה במקום אחת לרבעון.
רשויות מקומיות מציבות מצלמות מעקב במרחב הציבורי, הן במסגרת תוכנית על"א והן כיוזמה עצמאית לצורכיהן השונים. למרות שמדובר בסכנה אפשרית של פגיעה בפרטיות, אין נהלים להפעלתן ובכמה רשויות לא נמסרה לציבור ההודעה הנדרשת על הפעלתן.
הצפייה במצלמות בנתניה ובכפר סבא מתבצעת, בין היתר, בעקבות פניות או התרעות; המוקדנים אינם צופים במצלמות בהתאם לתוכנית סריקה כתובה ותדירה, לאיתור תקלות או אירועים ולטיפול בהם בזמן אמת. לפיכך, צפייתם במצלמות איננה עולה בקנה אחד עם המטרות שקבעו המשרד לביטחון פנים והעיריות בהקמת מערך המצלמות: איתור וזיהוי של גורמי סיכון ואירועי אלימות והפעלת גורמי תגובה למניעתם.
סיירות בלי נתונים
כמה מן הממצאים הנקודתיים:
- בכפר סבא פועלת במשך 24 שעות ביממה ניידת שיטור משולב המאוישת בשוטר ובפקח עירוני. לעירייה אין נתונים על פעילות הניידת ועל תפוקותיה ואין היא מבצעת מדידה ובקרה של פעילותה, שיכולות לשמש בין היתר לבדיקת מימוש יעדיה בהפעלת הניידת.
- ניידות השיטור המשולב בחיפה מיועדות לטפל בקריאות הקשורות למקרי אלימות במקומות ציבוריים, פגיעה ברכוש ועבירות איכות חיים. אין בידי העירייה נתונים שהיו עשויים לאפשר לה לפקח על פעילות הניידות ולוודא שהן פועלות בהתאם ליעדים שנקבעו להן.
- מיולי 2011 פועל בנתניה מערך אכיפה עירוני. למערך זה אין תוכניות עבודה אחודות ומשותפות למשטרה ולעירייה, שאמורות לכלול תכנון של הפעילות היזומה של המערך, לרבות הפעילות המבצעית והמשאבים הדרושים לביצועה. לעומת זאת, יש תוכניות עבודה שבועיות שמכינים מפקד כוח השיטור העירוני ומנהל כוח הפיקוח העירוני הייעודי.
- עיריית כפר סבא מפעילה חברת אבטחה פרטית שמפעילה צוותי סיור ממונעים. בעירייה אין ריכוז וסיכום על בסיס תקופתי של כל הפעילות המבצעית ושל תפוקות סיירת הביטחון - נתונים שיכולים לשמש למדידה ובקרה של עמידתה ביעדי הפעלתה.
- באפריל 2010 הקימה עיריית חיפה את סיירת הביטחון העירונית. העירייה לא ריכזה נתונים אשר לנזקים לרכושה עקב אלימות, שהיו אמורים לשמש כמדד שישקף את תוצאות פעילות הסיירת. העירייה קבעה מדד לבחינת רמת תחושת הביטחון של התושבים באמצעות סקרים, אך לא הגדירה את תדירות ביצועם, ולא נמצאו נתוני תוצאות בדיקת רמת שביעות הרצון של התושבים.
|
|
פעולות פיקוח ואכיפה של הרשויות המקומיות לטיפול בתופעות של הפרות סדר ואלימות במרחב הציבורי / דוח מבקר המדינה | |
|
בשנים האחרונות נחשפה החברה בישראל למקרים קשים של אלימות ולתופעות רחבות של הפרת הסדר הציבורי, ונדליזם ועוד, אשר התרחשו במקומות בילוי כמו מועדונים, פארקים ציבוריים וחופי ים. בילוי בני נוער כלל לעתים התנהגות אנטי-חברתית, החל בהפרות סדר כמו רעש וונדליזם וכלה באלימות ובהתנהגויות סיכוניות כמו צריכת אלכוהול וסמים.
בידי הרשויות המקומיות ניתנו סמכויות שמטרתן לשמור על הסדר הציבורי, הן באמצעות החקיקה הראשית והן באמצעות חוקי עזר שבסמכותן להתקין. נוסף על כך הרשויות המקומיות מטפלות בתופעות של אלימות בשיתוף גורמי אכיפה של השלטון המרכזי אשר להם כלים למיגור תופעות כאלה במרחב הציבורי, ובכללם המשרד לביטחון הפנים (להלן - המשרד לבט"פ) ומשטרת ישראל (להלן - גם המשטרה), זאת בין היתר על מנת להוביל לשיפור משמעותי בביטחון האישי של אזרחי המדינה, וליצירת חברה שבה השמירה על החוק והסדר הציבורי, דחיית האלימות והעבריינות ומיגורן הם ערכי יסוד מובילים.
מאז החל המשרד לבט"פ לאמוד את הנזק הכלכלי כתוצאה מפשיעה בשנת 2004 ועד שנת 2010 חלה עלייה בהיקף הנזק הכלכלי מעברות אלימות (ללא עברות רצח). שיא הנזק מעברות אלה נרשם בשנת 2010 ונאמד ב-3 מיליארד ש"ח. בשנים 2011 ו-2012 חלה ירידה בהיקף הנזק הכלכלי מעברות אלימות והוא עמד על 2.8 מיליארד ש"ח ו-2.7 מיליארד ש"ח בהתאמה.
|
יוסף שפירא
●
מבקר המדינה
|
||
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| תגיות / עוקבים | מי ומי בפרשה - לקבלת רשימות חדשות עם הופעתן |
|
|
|
| מושגים | |
|
| |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| עיר ללא אלימות, תוכנית ללא מדדים |
| תגובות [ 1 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |
| 1 |
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

