בת-ים נטלה הלוואה לאחר שנכשלה במכרז
מילוות במיליארדים בלי פיקוח בגרוש |
העיריות נוטלות מהבנקים מילוות עתק בלי פיקוח של ממש מצידו של משרד הפנים ● התוצאה: התמכרות לאשראי הבנקאי במקום התייעלות ומישכונו של העתיד לטובת ההווה
רשויות מקומיות נטלו מילוות מבנקים באופן שיטתי ובסכומים גבוהים, לעיתים בלי להתחשב במצבן הכספי וביכולתן לפרוע את המילוות, ופיקוחו של משרד הפנים על הנושא לא היה מספק. נטילת המילוות לא שיפרה את מצבן הכספי לטווח ארוך ואף הרעה אותו, שכן היא לא דרבנה אותן להתייעלות כספית, השיתה עליהן נטל כספי כבד, הנציחה את תלותן במילוות ולמעשה "משכנה" את עתידן למען ההווה. כך קובע (יום ד', 22.1.14) מבקר המדינה, יוסף שפירא.
משרד הפנים ומשרד האוצר לא הצליחו במשך זמן רב להסכים על נוהל הסמכה חדש בנושא המילוות במקום הנוהל משנת 1990. רק במאי 2011 הסכימו המשרדים על נוהל חדש שאישרו השרים במרס 2012 ותוקפו נקבע עד דצמבר 2013. הנוהל לא עוגן בחוזר מנכ"ל משרד הפנים, לא הועבר למחוזות משרד הפנים ולא הופץ לרשויות.
משרד הפנים פעל במשך שנים רבות ללא נוהל שהסדיר את תהליך אישור המילוות לרשויות המקומיות, ורק בשנת 2010 הוציא אגף התקציבים נוהל פנימי בעניין - שלא הופץ לרשויות המקומיות. הנוהל אינו כולל את שלבי אישור המילווה ואת הדרישות לבחינת השפעתו על מצבה הכספי של הרשות המקומית ועל יכולת הפירעון שלה. כמו-כן, הוא אינו כולל את בדיקת כושר ההחזר של הרשות ומקורות המימון לפירעון המילווה, את השפעת עומס המילוות ופירעון המילוות על השירותים שהיא נותנת לתושביה ואת שיעור החוב המצרפי שלה.
משרד הפנים אישר לרשויות מקומיות במצב של איתנות פיננסית - עיריית נהריה והמועצות האיזוריות גדרות ומרחבים - ליטול מילוות לאיזון, בניגוד למדיניות שקבע. המשרד אישר, שוב בניגוד למדיניותו, לרשויות שהיו במסגרת תוכנית הבראה או תוכנית התייעלות (אופקים, בני ברק, חדרה) מילוות לאיזון, נוסף על מילוות לכיסוי גירעון.
מיזם כושל ברחובות
כמה מן הממצאים הנקודתיים:
בשנים 2012-2009 מיחזרו רק 21 רשויות מילוות שנלקחו בריביות גבוהות בהיקף כולל של 800 מיליון שקל. רק עשר מבין 76 הרשויות המקומיות שהיו בסוף 2011 בתהליכי הבראה או התייעלות, פעלו באותן שנים למיחזור מילוות שנטלו. רשויות מקומיות מיחזרו רק חלק מהמילוות הישנים שנטלו, ויכלו לחסוך עלויות נוספות ולהקטין עוד את פירעון המילוות שלהן אילו ביצעו מיחזור נוסף בהיקף ניכר.
ליקויים בשימוש במילוות
שפירא מסכם: "הממצאים מצביעים על ליקויים בפעולות משרד הפנים לאישור המילוות ובפיקוח ובבקרה שלו על השימוש בכספיהם, וכן ליקויים בשימוש של הרשויות המקומיות בכספי המילוות. על משרדי הפנים והאוצר והרשויות המקומיות לנקוט סדרת פעולות לצמצום השימוש בכלי המילוות, ובעיקר במילוות לאיזון תקציבי, במטרה לתקן את המצב שנוצר.
"על משרד הפנים לקבוע במשותף עם משרד האוצר נהלים ואמות מידה מפורטים בנוגע להגשת בקשות למילוות, לאישור המילוות ולשימוש בהם לפי ייעודם, תוך הקפדה על יישומם. על משרדי הפנים והאוצר ליישם במשותף את נוהל ההסמכה החדש שאושר במרץ 2012 ולפעול לפיו.
"על משרד הפנים לבחון את השלכות השפעת עומס המילוות של הרשויות המקומיות ופירעונם על סכום מענקי האיזון המשולמים להן, ובהתאם לבחון אם יש מקום לקבוע אמות מידה שינטרלו השפעה זו. על המשרד לבחון את הרישום ואת ההצגה של עומס המילוות בדוחותיהן הכספיים של הרשויות המקומיות על-מנת למנוע הצגה מטעה של הנתונים.
באופן מושכל
"על משרד הפנים לאשר לרשויות המקומיות מילוות לאיזון תקציבי באופן מושכל, להשתמש בכלי עזר זה מעט ככל האפשר, ולמנוע מהרשויות המקומיות מילוות לאיזון תקציבי כתחליף למחויבותן לאיזון באמצעות התייעלות כספית.
"על משרד הפנים להימנע מאישור מילוות לכיסוי גירעון לרשויות המקומיות, אם הן לא עמדו ביעדי תוכניות ההבראה ולא שיפרו את מצבן הכספי. על המשרד להקפיד, כי במועד הבקשה לאישור המילוות לפיתוח, יצרפו הרשויות תוכנית פיתוח שנתית מפורטת של המיזמים המתוכננים ומקורות המימון המתוכננים שלהם".
משרד הפנים ומשרד האוצר לא הצליחו במשך זמן רב להסכים על נוהל הסמכה חדש בנושא המילוות במקום הנוהל משנת 1990. רק במאי 2011 הסכימו המשרדים על נוהל חדש שאישרו השרים במרס 2012 ותוקפו נקבע עד דצמבר 2013. הנוהל לא עוגן בחוזר מנכ"ל משרד הפנים, לא הועבר למחוזות משרד הפנים ולא הופץ לרשויות.
משרד הפנים פעל במשך שנים רבות ללא נוהל שהסדיר את תהליך אישור המילוות לרשויות המקומיות, ורק בשנת 2010 הוציא אגף התקציבים נוהל פנימי בעניין - שלא הופץ לרשויות המקומיות. הנוהל אינו כולל את שלבי אישור המילווה ואת הדרישות לבחינת השפעתו על מצבה הכספי של הרשות המקומית ועל יכולת הפירעון שלה. כמו-כן, הוא אינו כולל את בדיקת כושר ההחזר של הרשות ומקורות המימון לפירעון המילווה, את השפעת עומס המילוות ופירעון המילוות על השירותים שהיא נותנת לתושביה ואת שיעור החוב המצרפי שלה.
משרד הפנים אישר לרשויות מקומיות במצב של איתנות פיננסית - עיריית נהריה והמועצות האיזוריות גדרות ומרחבים - ליטול מילוות לאיזון, בניגוד למדיניות שקבע. המשרד אישר, שוב בניגוד למדיניותו, לרשויות שהיו במסגרת תוכנית הבראה או תוכנית התייעלות (אופקים, בני ברק, חדרה) מילוות לאיזון, נוסף על מילוות לכיסוי גירעון.
מיזם כושל ברחובות
כמה מן הממצאים הנקודתיים:
- עיריית חדרה רשמה בדוחות הכספיים שלה לשנת 2010 הכנסה שוטפת בסכום של 7.5 מיליון שקל בגין מילווה לאיזון שאושר לה רק בפברואר 2012, ובדוחות לשנת 2011 - הכנסה בסך 5 מיליון שקל בגין מילווה לאיזון שטרם אושר לה ואינה זכאית לקבלו. הרישום השגוי הציג את דוחותיה הכספיים של העירייה באופן לא נאות.
- משרד הפנים אישר לעיריית בת-ים בשנת 2011 מילווה לאיזון בסך 69 מיליון שקל עקב אי-הצלחתה למכור מקרקעין בבעלותה במסגרת שני מכרזים שפרסמה למכירת המקרקעין, אף על-פי שהמהלך תלוי במצב שוק המקרקעין ובתנודות בו. פירעון המילווה הטיל נטל כספי כבד על העירייה.
- עיריית טבריה קיבלה בשנת 2009 מילווה בסך 6 מיליון שקל למטרה מוגדרת וחד-פעמית - תשלום פיצוי כספי לנפגעי תוכנית בנייה של מיזם. העירייה השתמשה בכספי המילווה בניגוד למטרה שלשמה אישר אותו משרד הפנים, ללא סמכות ותוך הטעיה של המשרד והבנק המילווה.
- מתוך 15 מיליון שקל שאושרו לעיריית רחובות כמילווה להקמת בניין משרדים בן חמש קומות, בסמוך למתחם העירייה הקיים, 4.7 מיליון שקל הושקעו במיזם שבנייתו הופסקה בשל אומדן שגוי של עלויות, 3.3 מיליון שקל ניתנו כמקדמה לחברה הכלכלית למימון עבודות שהייתה אמורה לבצע במיזם, ויתרת המילווה בסך 7 מיליון שקל הועברה לכיסוי גירעונה המצטבר של העירייה.
בשנים 2012-2009 מיחזרו רק 21 רשויות מילוות שנלקחו בריביות גבוהות בהיקף כולל של 800 מיליון שקל. רק עשר מבין 76 הרשויות המקומיות שהיו בסוף 2011 בתהליכי הבראה או התייעלות, פעלו באותן שנים למיחזור מילוות שנטלו. רשויות מקומיות מיחזרו רק חלק מהמילוות הישנים שנטלו, ויכלו לחסוך עלויות נוספות ולהקטין עוד את פירעון המילוות שלהן אילו ביצעו מיחזור נוסף בהיקף ניכר.
ליקויים בשימוש במילוות
שפירא מסכם: "הממצאים מצביעים על ליקויים בפעולות משרד הפנים לאישור המילוות ובפיקוח ובבקרה שלו על השימוש בכספיהם, וכן ליקויים בשימוש של הרשויות המקומיות בכספי המילוות. על משרדי הפנים והאוצר והרשויות המקומיות לנקוט סדרת פעולות לצמצום השימוש בכלי המילוות, ובעיקר במילוות לאיזון תקציבי, במטרה לתקן את המצב שנוצר.
"על משרד הפנים לקבוע במשותף עם משרד האוצר נהלים ואמות מידה מפורטים בנוגע להגשת בקשות למילוות, לאישור המילוות ולשימוש בהם לפי ייעודם, תוך הקפדה על יישומם. על משרדי הפנים והאוצר ליישם במשותף את נוהל ההסמכה החדש שאושר במרץ 2012 ולפעול לפיו.
"על משרד הפנים לבחון את השלכות השפעת עומס המילוות של הרשויות המקומיות ופירעונם על סכום מענקי האיזון המשולמים להן, ובהתאם לבחון אם יש מקום לקבוע אמות מידה שינטרלו השפעה זו. על המשרד לבחון את הרישום ואת ההצגה של עומס המילוות בדוחותיהן הכספיים של הרשויות המקומיות על-מנת למנוע הצגה מטעה של הנתונים.
באופן מושכל
"על משרד הפנים לאשר לרשויות המקומיות מילוות לאיזון תקציבי באופן מושכל, להשתמש בכלי עזר זה מעט ככל האפשר, ולמנוע מהרשויות המקומיות מילוות לאיזון תקציבי כתחליף למחויבותן לאיזון באמצעות התייעלות כספית.
"על משרד הפנים להימנע מאישור מילוות לכיסוי גירעון לרשויות המקומיות, אם הן לא עמדו ביעדי תוכניות ההבראה ולא שיפרו את מצבן הכספי. על המשרד להקפיד, כי במועד הבקשה לאישור המילוות לפיתוח, יצרפו הרשויות תוכנית פיתוח שנתית מפורטת של המיזמים המתוכננים ומקורות המימון המתוכננים שלהם".
|
|
נטילת הלוואות לזמן ארוך על ידי הרשויות המקומיות / דוח מבקר המדינה | |
|
הרשויות המקומיות רשאיות, באישור שר הפנים ובמקרים מסוימים גם שר האוצר, ללוות כספים ולקבל אשראי. ההלוואות והאשראי שמקבלות הרשויות יכולים להיות לטווח קצר (להלן - הלוואות לטווח קצר) או לטווח ארוך (להלן - מלוות). הלוואות לטווח קצר מיועדות בדרך כלל לממן פעילות שוטפת של הרשות המקומית בתקציב הרגיל. המלוות מיועדים לכמה מטרות: מלוות לאיזון התקציב השוטף של הרשות המקומית (להלן - מלוות לאיזון תקציבי); מלוות לכיסוי הגירעון המצטבר של הרשות המקומית (להלן - מלוות לכיסוי גירעון); מלוות להקמה ולפיתוח של תשתיות ומיזמים (להלן - מלוות לפיתוח); מלוות למיחזור הלוואות קיימות שנטלה הרשות המקומית (להלן - מלוות למיחזור) ומלוות אחרים למטרות מיוחדות.
המלוות לסוגיהם עשויים לפתור קשיים כספיים זמניים של הרשות המקומית, לאזן אותה ולמנוע גירעון בתקציב השוטף , להקטין את גירעונה המצטבר ולכסות התחייבויות לספקים ולגורמים אחרים. אולם מאחר שפירעון המלוות נעשה מהתקציב השוטף של הרשויות המקומיות, נטילת מלוות באופן לא מבוקר ופירעונם ללא התחשבות ביכולתן הכספית עלולים להביא להידרדרותן הכספית ולפגוע במתן שירותים לתושבים. לפיכך בכל נקודת זמן קיימת משמעות ליתרת המלוות שעל כל רשות מקומית להחזיר בשנים הבאות (להלן - עומס המלוות של הרשות או עומס המלוות).
מנתוני משרד הפנים עולה כי בשנים 2009-2012 אישר לרשויות המקומיות היתרים למלוות בסכום כולל של כ-6.65 מיליארד ש"ח לפי החלוקה הזאת: מלוות לפיתוח - 4,362 מיליוני ש"ח; מלוות למיחזור - 821.7 מיליוני ש"ח; מלוות לכיסוי גירעון - 781.9 מיליוני ש"ח; מלוות לאיזון תקציבי - 279.1 מיליוני ש"ח; אשראי תקציבי (ביוב) - 143.5 מיליוני ש"ח; אשראי תקציבי (כיסוי גירעון) - 53.1 מיליוני ש"ח; אשראי ספקים - 26.8 מיליוני ש"ח ומלוות אחרים 179.7 מיליוני ש"ח.
עוד עולה מהנתונים כי עומס המלוות הכולל של הרשויות המקומיות בישראל לסוף שנת 2011 עמד על כ-13,845 מיליוני ש"ח, ושיעור עומס המלוות הממוצע לכלל הרשויות המקומיות בישראל לסוף 2011 הגיע ל-29.2%. החוב המצרפי של הרשויות המקומיות בישראל לסוף 2011 עמד על כ-17,796 מיליוני ש"ח, ושיעור החוב המצרפי הממוצע שלהן הגיע ל-43.3%.
|
יוסף שפירא
●
מבקר המדינה
|
||
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| תגיות / עוקבים | מי ומי בפרשה - לקבלת רשימות חדשות עם הופעתן |
|
|
|
| מושגים | |
|
| |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| מילוות במיליארדים בלי פיקוח בגרוש |
| תגובות [ 1 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |
| 1 |
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

