הממשלה אמורה לדון (יום א', 2.2.14) בהצעת החוק לקידום בניה מועדפת במתחמים מועדפים לדיור . על-פי החוק המוצע, יוקם מוסד ארצי לתכנון, שיהיה מעל הועדות המקומית והמחוזית, ומעל המועצה הארצית לתכנון. המוסד יפעל באמצעות ועדה ארצית בת חמישה חברים, והוא אמור לאשר במהירות (יחסית) תבניות לבניית 500 דירות ויותר על קרקעות רשות מקרקעי ישראל.
עוד מבקשת הממשלה לאשר את החוק המוצע בחקיקת-בזק, ולקיים את הקריאה הראשונה והשנייה ביום אחד (!) דרישה זו נראית בלתי סבירה, מאחר שבין שתי הקריאות יש לערוך דיון מסודר, כמקובל, בוועדה מתאימה של הכנסת, ולשמוע עדים ומומחים.
רשות מקרקעי ישראל, משרד השיכון והחברה הממשלתית לדיור להשכרה יוכלו - רק הם! - להגיש למוסד הארצי תוכניות לבניה של 500 דירות ויותר לכל מתחם. הדיון יהיה מהיר יחסית: מתכנן מטעם הוועדה יבדוק את ההצעות תוך שבועיים, וכן יערכו בדיקות משלימות, תוך פרק זמן קצוב, על-ידי יועצים שאינם עובדי מדינה.
גם בניה מסחרית בהליך מהיר
החוק מדבר לכאורה על בניה למגורים, אך מפרטי הצעת החוק מתברר, שהתכנון המוצע יאפשר גם בניה של נכסים מניבים, כגון מרכזים מסחריים, משרדים, מוסדות ציבור וגם תשתית. המשמעות היא, שבבניה בהיקף של 500 דירות ויותר, יועברו כמעט כל הסמכויות מהועדות המקומיות והמחוזיות למוסד התכנון הארצי ולוועדה הארצית. יצוין, כי שר הפנים
גדעון סער, שהועדות נתונות לסמכותו, הודיע שהוא מסכים להצעת החוק.
התכנון המהיר יתקע בהתנגדויות ובבתי המשפט
אולם כל הכוונה לתכנון מהיר עלולה להיתקע - על-פי החוק עצמו! - בהליך ההתנגדויות. מי שמתנגד לתוכנית יהיה רשאי להגיש התנגדויות תוך 60 יום, כנהוג עד עתה. ההתנגדויות יובאו לדיון בפני חוקר, שיכריע בהן תוך 30 יום. כיום, נהוגה חקירה רק בחלק מההתנגדות, במקרים מורכבים. לאחר מכן יוגש החומר לוועדה הארצית, שתכריע תוך 30 יום נוספים. ההליך ימשך, במקרה הטוב, ארבעה חודשים.
בנוסף, יוכל כל מי שהתנגדותו נדחתה לפנות לבית המשפט, להגיש ערר ולדרוש צו מניעה, ובנושא זה אין שינוי לעומת הנהוג כיום. כל פניה לבית המשפט תביא כמובן ל דחית הפעלתה של התוכנית לזמן בלתי ידוע.
היתרי בניה מהירים
חלק מהתוכנית להאיץ את הבנייה הוא מתן סמכות למוסד התכנון הארצי המיוחד לתת התרי בניה, אם הרשות המקומית לא תיתן את ההיתרים תוך זמן קצוב. עם זאת, לרשות תהיה אפשרות לערער על ההחלטה לתת את ההיתר "מעליה", או לבקש הארכה של פרק הזמן הקצוב. החוק מבקש להלחם בדרך זו בכמה וכמה רשויות מקומיות, הנוקטות סחבת של חודשים רבים במתן התרי בניה .
"צו סילוק" להפקעת קרקעות חקלאיות
הצעת החוק גם קובעת - בהמשך להחלטה קודמת של מועצת מקרקעי ישראל - כי המדינה או רשות המקרקעין יוכלו להוציא צו סילוק נגד בעל קרקע חקלאית, הנמצאת בבעלות רמ"י, שאינו מוכן להחזירה לרשות תמורת פיצויים. המדובר במקרים שהקרקעות דרושות לבניה למגורים. כדי לעודד החזרת קרקעות מרצון, מציע החוק שהמדינה או רמ"י יתנו פיצוי מוגדל, לכל מי שיחזיר את הקרקע תוך 30 יום. גם במקרה כזה יוכלו בעלי הקרקע לעתור לבית המשפט.
המשרד להגנת הסביבה: לחזק את הוועדות הקיימות
המשרד להכנת הסביבה הודיע על התנגדותו לחוק. לדבריו, הפתרון לסחבת באישור תוכניות בניה הוא לחזק את הועדות הקיימות. תזכיר בן 7 עמודים שכתבה עו"ד טל זקס בשם המשרד אומר, כי משמעות החוק תהיה, שהסמכויות יועברו לוועדה ארצית, שאין לה מומחים, ניסיון וידע בדיון ובאישור תוכניות בניה. לדבריה, הצעת החוק יוצרת הליך "לא יעיל ולא רצוי".
לאור התזכיר יש להניח, שהשר להגנת הסביבה
עמיר פרץ יתנגד לתוכנית. אולם כיון שהצעת החוק היא על דעתם של שרי האוצר, הפנים והשיכון, סביר להניח שהיא תאושר ברוב קולות בישיבת הממשלה.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
