סגן ראש עיריית ירושלים לשעבר, אלי שמחיוף, אמר את האמת בבית המשפט - לעומת השקרים הבוטים של שמואל דכנר בעניינו. כך טוענים (30.1.14) סניגוריו של שמחיוף, עוה"ד אירית באומהורן ונתנאל דגן, בסיכומיהם במשפט הולילנד.

"עדותו של שמחיוף הותירה בלב שומעיה רושם אמין וחיובי. עדותו סדורה, הגיונית וכוללת אותות אמת המבססים את אמינותה... עדותו הנחרצת, הקוהרנטית והעקבית שוללת כל קשר מושחת עם דכנר", אומרים באומהורן ודגן. לעומת זאת, הם מצביעים על שורה של שקרים, אי-דיוקים וחוסר היגיון בעדותו של דכנר, ומבקשים שלא לייחס לה משקל כלשהו לאור העובדה שלא חקרו אותו בחקירה נגדית.

לטענת ההגנה, לא ניתן להכריע בעניינו של שמחיוף במנותק מזה של יהושע פולק - לשעבר יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, אשר לטענת דכנר קיבל ממנו שוחד במאות אלפי שקלים, אך לא הועמד לדין בשל היעדר ראיות תומכות. בשל היעדר היכולת לחקור את דכנר בנקודה זו, ומשום שלא הובאו ראיות בנוגע אליו, נפגעה קשות הגנתו של שמחיוף - נטען בסיכומים.

הסיכומים עוסקים בפירוט בצ'קים שקיבל שמחיוף מחשבונותיו של דכנר. לגבי שבעה מהם - בסך 20,000 דולר - שבה ההגנה על גירסתה, לפיה שמחיוף פרט אותם בגמ"חים לבקשתו של מאיר רבין וכי הכסף לא נכנס לכיסו. בין היתר היא אומרת, כי לא סביר שרבין ישחד את חברו הטוב בצ'קים, כאשר תחת ידיו עוברות סכומים אדירים במזומן. "שמחיוף סייע לרבין כחבר, ואין בתפקידו כסגן ראש העיר כדי להוות חריגה מן השורה מבחינתו", אומרים באומהורן ודגן.

פרק נרחב בסיכומים מתייחס לטענת המדינה, לפיה שמחיוף העלה את גירסת הפריטה רק בחקירתו השישית, לאחר ששוחרר למעצר בית, ולא בחמש חקירותיו בעת שהיה במעצר. תגובת ההגנה היא, כי שמחיוף החליט לשתוק בשל התנאים המשפילים בהם היה נתון, העובדה שנעצר וילדיו נותרו ללא השגחה, הנסיונות לשבור את רוחו והתרשמותו שהחוקרים אינם מעוניינים לשמוע את האמת. לאחר שחרורו נזכר בפריטת הצ'קים ומסר גירסה זו.

בנוגע לארבעה צ'קים אחרים של דכנר, שעל גבם נרשם "שמחיו", אומרת ההגנה שהמדינה כלל לא ידעה שהם חלק מסדרה של שבעה צ'קים - ואם הייתה יודעת זאת, כלל לא הייתה מגישה כתב אישום נגדו. לטענת הסניגורים, הכיתוב "שמחיו" אינו אומר דבר, ואפילו אם הכוונה ל"שמחיוף" - זהו שם נפוץ. עוד אומרים באומהורן ודגן, כי קיים חוסר היגיון בולט בגירסתו של דכנר בנוגע לצ'קים אלו, ובהימנעותו מלצרף אותם לכתב הסחיטה נגד הלל צ'רני - שהרי אם היו אמיתיים, לא היה נזקק לזייף ספחים כפי שהודה.

הפרק האחרון בסיכומים עוסק בתמורה כביכול שנתן שמחיוף לדכנר כנגד השוחד. לדברי הסניגורים, מדובר ב"תמורות דלות ומועטות במהלך תפקידו הרגיל של עובד ציבור". פקידי העירייה הבכירים הגיבו בגיחוך למשמע הטענה ששמחיוף התערב לטובת היזמים, וזאת משום שאין לו הידע הדרוש בנושאי תכנון ובנייה. גם לשיטת המדינה, מוסיפים באומהורן ודגן, מדובר בארבע "תמורות" בלבד: שליחת מכתב, נוכחות מקרית בישיבה בה לא פצה את פיו, השתתפות בישיבה שיזמה הגזברות וסיוע שגרתי להלל צ'רני.