אף שממשלות ישראל קבעו בכמה החלטות - הראשונה כבר לפני כעשור - כי יש לגבש מדיניות כוללת רב-שנתית בנושא השבת זכויות ורכוש יהודי, ואף מינו ועדות שרים לגיבוש מדיניות כזאת - הדבר לא נעשה והממשלה לא פעלה לאכיפת החלטותיה. הממשלה גם לא הקציבה אף אגורה לנושא זה. כך מגלה (יום ד', 5.2.14) מבקר המדינה, יוסף שפירא.

"משרד מבקר המדינה מעיר, כי נוכח חשיבות הרישום של זכויות יהודי ארצות ערב ואירן, ובייחוד נוכח הזדקנותה של אוכלוסייה זו, ראוי שהממשלה תפעל להסדרת האמצעים המתאימים למימוש החלטותיה בעניין זה בהקדם. על כן, ככל שנדרשות פעולות נוספות לצורך כך על הממשלה לוודא שיושלמו בהקדם".

חלק ניכר בדוח עוסק במחדליו של המשרד לאזרחים ותיקים, המרכז מאז אוקטובר 2009 את איסוף המידע בנושא. חלק מן המחדלים החלו עוד בתקופה בה הוא היה בסמכות משרד המשפטים, והם הביאו לכך שהפרסום הראשון הקורא לתעד את הרכוש פורסם רק אשתקד - עשר שנים לאחר ההחלטה על כך.

אחד היעדים שקבע המשרד לאזרחים ותיקים היה הגדלה ניכרת של מספר טופסי התביעה שיאסוף: לשנת 2011 נקבע יעד של 5,000 טפסים ולשנת 2012 - 8,000 טפסים. ואולם עד אפריל 2013, כשלוש שנים וחצי לאחר שנמסר הטיפול בנושא לאחריות המשרד, התקבלו בו 130 טופסי תביעה בלבד - דהיינו 1% בלבד מהיעד שנקבע לשנים 2012-2011, ובמיוחד לנוכח העובדה שניתן לאסוף עשרות אלפי עדויות.

"המשך איסוף של כמה מאות טפסים בלבד בשנה, מפחית מאוד את הסיכויים להשלים את רישום הזכויות ותיעוד המורשת של יהודי ארצות ערב ואירן בעתיד הנראה לעין", קובע המבקר. באמצע דצמבר 2013, לאחר מועד סיום הביקורת, עדכן יד בן-צבי - השותף לפעילות - את משרד מבקר המדינה, כי ממועד סיום הביקורת נאספו והוקלדו 280 טופסי תביעה.

במרץ 2002 קבעה הממשלה, כי לצורך פרסום הנושא ולקידומו, יש להקים אתרי אינטרנט בכמה שפות. ואכן, משרד המשפטים הקים אתר אינטרנט ייעודי, ואולם הפעלתו של האתר הופסקה עם העברת הטיפול בנושא למשרד לאזרחים ותיקים. רק בשלהי 2011, כשנתיים לאחר שנמסר הטיפול בנושא לאחריות המשרד, הועלו כמה דפי אינטרנט לאתר שלו, שבהם מפורטים קורותיהם של היהודים בארצות ערב ובאירן. דפים אלו לא תורגמו לכמה שפות, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה.

טופסי תביעה המיועדים להדפסה ולמילוי ידני הועלו לאתר באותו מועד 2011. טופס מקוון עלה לאתר האינטרנט של המשרד רק בינואר 2013 - כשלוש שנים לאחר שקיבל את האחריות. בין טופסי התביעה שהעלה המשרד (הידני והמקוון) ובין הטפסים שהיו בידי משרד המשפטים בעבר, קיימים הבדלים קלים בלבד.

בהחלטות הממשלה מהשנים 2003-2002 נקבע, כי יש למחשב את הנתונים שנאספים, וכן ליצור "מאגר נתונים אחיד ומרכזי, מאוחד ואמין". אף שמשנת 2010 היה ברשות המשרד לאזרחים ותיקים מסד נתונים ייעודי בנושא רכוש יהודי שהיה ערוך לקליטת נתונים, הוא טרם החל לקלוט בו את הנתונים הנוגעים ליהודים מארצות ערב ואירן אשר נאספו בעבר, ואשר מצויים ביותר מ-14,000 טופסי תביעה ומסמכים היסטוריים אחרים. כמו-כן טרם החל המשרד לבצע מפתוח של נתונים אלה.

ההחלטה על העברת הטיפול ממשרד המשפטים למשרד לאזרחים ותיקים חייבה את שני המשרדים לפעול במשותף, בין היתר כדי לוודא העברה מסודרת של האחריות לקיום ההסכמים שנחתמו בנושא ולהפעלתה של מערכת המידע הממוחשבת שיועדה למפתוח החומרים שנאספו. במסגרת העברת האחריות האמורה הועברו שתי עובדות חיצוניות ממשרד המשפטים למשרד. בסוף שנת 2010, בד-בבד עם העברת הפעילות למבנים השייכים למשרד, הסתיימה העסקתה של אחת מהעובדות החיצוניות.

בשלב זה לא נעשתה העברה מסודרת של החומרים שהיו ברשותה, ובכלל זה חומרים ממוחשבים, ועקב כך חומרים אלה אינם בנמצא. חלק מהחומרים הממוחשבים שהיו במשרד המשפטים והועברו למשרד לאזרחים ותיקים, היו מצויים במערכת נפרדת שרק העובדת החיצונית שהעסקתה הסתיימה הכירה לעומקה. לאחר פרישתה של העובדת היו אפוא החומרים הללו בלתי נגישים לעובדי המשרד.