עורכת הדין יפית מאיר מתל אביב הגישה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב תביעה בסך 800,000 שקלים נגד מעסיקה, עו"ד
דידי רוטשילד, בטענה למסכת התנכלויות קשה ובוטה על-רקע טיפולי פוריות אותם היא עוברת.
לדבריה, לדידו של הנתבע אין מדובר בזכות קנויה שלה להיכנס להריון ולהתחיל בטיפולי פוריות, אלא בזכות המותנית בקבלת אישורו מראש.
לטענת עו"ד מאיר, הנתבע הבהיר לה כי הנורמה הקבועה במשרדו לגבי הנשים העובדות אצלו, היא נורמה המחייבת כל עובדת להודיע לו על רצונה להיכנס להריון ועל תוכניותיה בעניין הריונותיה לשנים הקרובות, ואז זכותו להחליט אם "מתאים לו" או לא "מתאים לו", ואם לא מתאים לו אז "תודה רבה שלום".
לטענתה, עו"ד רוטשילד התבטא כלפיה כדלקמן: "הייתי מצפה ממך שתבואי ותגידי: 'תשמע אני רוצה להיכנס להריון. לא יודעת אם זה מתאים לך, לא מתאים לך. אחרי זה יכול להיות שאני ארצה להיכנס עוד פעם להריון, וזאת התוכנית שלי לשלוש השנים הקרובות. מתאים לך? טוב, לא מתאים לך - צ'או באו'".
לדברי התובעת, זהו המקרה המובהק של אפליה אסורה ופסולה של אישה תוך פגיעה מכוונת ואנושה בזכויותיה האנושיות והבסיסיות, ותוך ניצול רשעי ממש של מצבה הכלכלי, הגופני והרגשי בעקבות טיפולי הפוריות.
לטענת התובעת, אם לילד בן שנה ו-4 חודשים, במחצית חודש פברואר אשתקד היא הודיעה לנתבע אצלו החלה את עבודתה בינואר 2011, כי היא מתחילה בטיפולי פוריות על-מנת להיכנס שוב להריון.
החל מאותו רגע, לדבריה, השתנה כאחת יחסו של הנתבע כלפיה והוא החל לגלות אליה יחס קר ומנוכר, ופתח בסדרה רצופה של פעולות שנועדו לפגוע בה, בשכרה ובתנאי עבודתה, להשפילה ולהפוך אותה לשק חבטות. זאת מתוך מטרה להיפטר ממנה ו\או להמאיס עליה כל רגע בו היא שוהה במשרד, והכל מסיבה אחת ויחידה - טיפולי הפוריות ורצונה להיכנס להריון.
לדברי התובעת, על-פי ההסכם בינה לבין הנתבע, היא זכאית להפנות לקוחות למשרד ולקבל ממנו אחוזים משכר הטרחה. הנוהג וההסכם היה כי לקוח חדש שהיא הביאה הגיע בדרך כלל לשעת ייעוץ ללא תשלום.
אולם מרגע שהודיעה על טיפולי הפוריות, הרי שבכל פעם שביקשה להפנות לקוח למשרד דרש הנתבע סך של 1,000 שקלים עבור שעת יעוץ אחת עם אותו לקוח, במטרה "להבריח" את הלקוחות שמפנה התובעת למשרד וכדי להכניע אותה ולגרום לה ללכת באמצעות פגיעה בהכנסותיה הפוטנציאליות.
עוד טוענת התובעת, כי הנתבע נהג לשלוח לה הודעות מתגרות ומציקות, לייצר ויכוחי סרק, להטיח בה האשמות שווא, להתפרץ עליה בצעקות על לא עוול בכפה, ולמנוע ממנה להצטרף לפגישות בתיקים בהם היא מטפלת.
בנוסף נהג הנתבע לפגוע בפרטיותה, "לשחק" עם המשכורות שלה לפי גחמותיו ולעשות בה כבשלו. כמו-כן נהג ליצור אווירה מתוחה, מטרידה ומאיימת, ולמעשה להתיש אותה ולא לאפשר לה לעבוד ברוגע ולו לרגע אחד.
כך נדהמה לדבריה לגלות כי בוצעו שינויים ומחיקות בהודעות המייל האישי שלה במשרד, והן בדואר הפנימי במערכת העדכנית במשרד, תחת שם המשתמש שלה. לטענתה, פניותיה לנתבע בעניין החדירה המובהקת הזו לפרטיותה לא זכו להתייחסות עניינית מצדו.
לדברי התובעת, באמצעות עו"ד שלמה בכור, היא מצידה הפגינה איפוק רב, גילתה סבלנות אין קץ, וניסתה לשדר עניינים כרגיל עם כל הקושי שבדבר.
התובעת מבקשת מבית הדין לפסוק לה פיצויים בגין הפגיעות החמורות בה מצדו של הנתבע על-רקע טיפולי הפוריות הקשים אותם עברה ואשר גרמו לה לעוגמת נפש רבה, השפלה, עלבון, תסכול, פגיעה בכבודה, כאב וסבל נפשי.
בנוסף מתבקש בית הדין לחייב את הנתבע לפצות את התובעת בגין הפגיעה בהכנסותיה הפוטנציאליות ולחייבו בתשלום שכרה בגין שעות נוספות, קיזוז כספים וימי חופשה שלא כדין, ותשלומים נוספים. בנוסף מתבקש בית הדין להורות לנתבע להימנע מפגיעה עתידית נוספת בתנאי עבודתה.
