רק 60 מ-500 גופות שהתגלו זוהו כנעדרים

בחמש השנים האחרונות, זיהו המשטרה והמכון לרפואה משפטית כ-60 גופות ושלדים שהתגלו מתוך כ-500 נעדרים מקום המדינה. הגופות שזוהו הם אנשים שנעלמו משנת 1999. כך נחשף (יום ג', 18.2.14) בוועדה לביקורת המדינה בכנסת בדיון על זיהוי גופות אלמונים ומציאת נעדרים. יו"ר הוועדה ח"כ אמנון כהן (ש"ס) הדגיש כי "מדובר בנושא חשוב מאין כמותו, העוסק בדיני נפשות וכולל בעיות חברתיות ומשפחתיות. אזרחים פונים בלי הרף למשטרה ולא זוכים למענה, והתחושה שהדבר תלוי במפקד התחנה המקומית".

כהן קרא למשטרה להדק את שיתוף הפעולה עם ארגוני המתנדבים, "לחשוב מחוץ לקופסא הן בצורת החיפושים, הן בקצב האישורים, והן בשימוש ביצירתיות. והכול תוך פרק זמן קצר - כדי להציל חיי אדם". כהן אף דרש ממשרד הבריאות, הקצאת מכשור מתקדם למכון לרפואה משפטית, לזיהוי והפקת דנ"א.

אלפי דולרים

חנה יזרעלוביץ', נציגת מבקר המדינה, ציינה כי "הייתה לנו תחושה שהמשטרה לא שמה את הנושא בקדמת הטיפול, וגם אחרי הקמת המאגר הגנטי במשטרה הוא אינו שלם בכל פרטיו, ואין התאמת נתונים בין המאגר לבין הדנ"א המצוי בידי המכון לרפואה משפטית". יקותיאל בן יעקב, מפקד יחידת הכלבנים של כיבוי האש לשעבר, וכיום מנהל עמותת "מגיני הארץ" למתנדבים ולכלבי-חיפוש, מחזיק לדבריו כ-12 כלבים מאולפים מחו"ל, שעלות כל אחד מהם אלפי דולרים. לדבריו, "יש איחור משמעותי בהתחלת החיפושים בפועל ע"י המשטרה. המשפחה פונה למשטרה עם נתונים מדויקים ואיכון מדויק, ורק אחרי ארבעה ימים מתחילים לחפש - ובמקום אחר לגמרי. המשטרה מתעכבת לעיתים כחודש וחצי בהשגת אישור כניסה לשטחים פרטיים או לשטחי אש, וקיים חוסר שיתוף פעולה עם גופי התנדבות", טען.

בטי אלקיים, תושבת חיפה שאחיה חולה סכיזופרניה ונעדר כשנה, סיפרה כי השוטרת השיבה לה כי "אנחנו לא מחפשים עבריינים", והוסיפה כי המשטרה לא בדקה מצלמות עירוניות או אבטחה הקיימות באזור ההיעלמות, ומתעלמת מארגוני התנדבות, זק"א וכלבנים. "היא מחפשת היכן שנוח שלה והשוטרים מסרבים להיכנס לשטח סבוך. חודש ארך לי להיפגש עם מפקד התחנה, כשהמשטרה עשתה בעיקר עבודה פקידותית ולא חיפושי-שטח, ורק אחרי חודש הפעילו מסוק - למרות שלאחר זמן כה-רב אין זה מועיל", אמרה. סימה אריאל, שאחיה נעדר כשנתיים, הוסיפה כי המשטרה התעכבה בתחילת החיפושים אחריו "יומיים מיותרים, 48 שעות קריטיות" וציינה כי אין יחידה אחת שאוגרת מידע ומרכזת ומכוונת אותו.

ניצב מני יצחקי, ראש אגף חקירות מודיעין, השיב כי הוא מבין ללב המשפחות ומצטער על תשובה לא-הולמת של שוטרת. לדבריו, מדי שנה יש כ 4000 הודעות על נעדרים, "וכל הודעה מטופלת בעוצמה שונה לפי הערכת מצב. יש עבודה רבה שנעשית עם מתנדבים, בניסיון לאחד את הארגונים השונים. יש נוהל מסודר בעניין, מוקם חפ"ק מיד כשיש חשש לחיי הנעדר, ואז מוקפצים כוחות רבים תוך זמן קצר. לא תמיד מותר להעלות מסוק, בגלל התחום האווירי ומזג האוויר". יצחקי הוסיף כי בשנים האחרונות זוהו כ-60 גופות אלמונים, כמי שהוכרזו כנעדרים, וציין כי "הדרך עוד ארוכה, ואנו מקדמים מחשוב משוכלל למאגר הגנטי, זהו תהליך ארוך אך הוא מתבצע כל העת".

ד"ר חן קוגל, המכון לרפואה משפטית הוסיף כי "שלדים וגופות מגיעים למכון כל העת, אך זה תהליך מורכב להפיק דנ"א מעצם ישנה". ד"ר מיה פרוינד, מנהלת המעבדות במכון, ציינה כי 21 שרידי שלד עדיין ממתינים לזיהוי ולהפקת דנ"א ועוד כ 35 בעיצומה של הפקת הפרופיל הגנטי.