התנגדויות רבות, הושמעו (יום ב', 24.2.14) בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, כנגד הצעת חוק המאבק בטרור. ח"כ
זהבה גלאון אמרה: "נשיא בית המשפט העליון השופט בדימוס
אהרן ברק אמר - את המאבק בטרור, צריך לנהל כשיד אחת קשורה מאחור. אולם נראה שכאן שתי הידיים משוחררות. יש בהצעה שורה של הצעות דרקוניות. מה שמנחם בגין ז"ל קרא לו חוק דרקוני, נכנס לחוק ומקבל הכשר. אם ההצעה תעבור, זו תהיה לגיטימציה לפגיעה בזכויות אדם ובחשודים. אני חושבת שמי שהציע את זה, השתגע אין לי דרך אחרת לומר זאת. אנו עלולים לתת יד לרמיסת הדמוקרטיה. אני מקווה לשמוע, שלא יעשה שימוש בצווי הגבלה והרחקה כנגד
מתנחלים זהו כלי לא לגיטימי. אני בעד שיעמידו אנשים לדין מול ראיות".
ח"כ מרב מיכאלי, שאף היא התנגדה להצעת החוק, אמרה: "יום אחד הטרור ייגמר, אבל אנו נישאר עם חוק דרקוני. הצעת החוק מצביעה על אובדן עשתונות. אני מעדיפה להישאר עם הצווים הנוכחיים, אשר בחלקם קלים יותר מהצעת החוק". מיכאלי הוסיפה ואמרה: "ההצעה מחרפנת את החוק הפלילי במדינת ישראל. ההצעה מחלישה את המאבק שלנו בטרור". ח"כ
דוד רותם השיב למיכאלי: "אם הטרור ימשך, לא תהיה פה דמוקרטיה".
ח"כ
אורית סטרוק התנגדה להצעת החוק מכיוון אחר: "הכניסו להצעת החוק רשימת דברים שמונעים טרור, והוציאו את כל מה שהוא מדיני. לא יכול להיות שלא יבוצעו פעולות, כנגד ארגונים שקשורים ברשות הפלשתינית".
ח"כ
קארין אלהרר אמרה "אם נכריז על חצי מהפלשתינים כטרוריסטים, לא עשינו דבר". אלהרר הוסיפה: "לכתוב חוק גדול ודרקוני, זו חכמה קטנה". המטרה, לדברי אלהרר, היא "העברת חוק מאוזן שיאפשר למדינת ישראל לשמור על ביטחונם של האזרחים, מבלי להביא לפגיעה שאינה מידתית בזכויות אדם".
נציגת האגודה לזכויות האדם, עו"ד לילה מרגלית, הביעה התנגדות להצעת החוק ואמרה: "אני חוששת שארגוני מעטפת, שכנראה לא מקדמים טרור, אלא פעילות
הומניטרית כגני ילדים ומרפאות, הממשלה תהיה רשאית להכריז כעליהם כארגוני טרור. הליך ההכרזה על ארגון צדקה או ארגון הומניטרי יתקבל ע"י שר הביטחון על סמך חומר חסוי". מרגלית חוששת שההליך יהיה מוגבל מאוד, באפשרותו להליך הוגן. "הכל נעשה בדלתיים סגורות, וקיים חשש לשימוש מופרז בסמכות".
נציג המכון הישראלי לדמוקרטיה, עו"ד עמיר פוקס, אמר: "נראה, שמי שכתב את הצע"הח, עלול בעצמו יום אחד להיות חשוף לחוק". לדבריו, "לא ראוי לנרמל חוקים מנדטוריים, בחוק חדש". פוקס הוסיף ואמר "לא ניתן לקבץ את כל ההגדרות הכי חמורות, ממדינות שונות, לחוק ישראלי אחד". פוקס הצביע על סעיף המציע להכשיר עדות שמיעה, בלי להביא את האדם עצמו לעדות.
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, השיב לדברי הביקורת ואמר: "אני מוכן ורוצה לשמוע הערות. אנו בשיח. אבל לדבר בצורה כזו? אני חושב שגם ברמת השיח, יש מילים שראוי שלא יאמרו. תיאורים כגון השתוללות חסרת מעצורים, זו אינה הדרך". ח"כ זהבה גלאון השיבה לנזרי: "אל תחנך אותנו איך לדבר! במקום לחנך אותנו, תתייחס להערות המקצועיות שלנו". נזרי השיב לגלאון: "כשאומרים על הצעת חוק ממשלתית, שזו הצעה דרקונית, מותר לי לומר שההצהרה חסרת בסיס. הדברים שנאמרו הינם חסרי בסיס! בדיונים הרבים שקיימנו במשרד המשפטים, ביצענו מאזן בין ערכי זכויות אדם וערכים דמוקרטיים, למאבק בטרור", קבע נזרי.
נזרי גילה, כי בדיונים אצל ראש הממשלה בנושא ארגוני הפשע, הוא התנגד להצעה להשתמש בצווים מנהליים וצווי הגבלה, כנגד חשודים. ח"כ גלאון ברכה אותו על כך שמנע שימוש בצווים כנגד חשודים. מנגד, יו"ר הוועדה ח"כ דוד רותם אמר לנזרי, "חמור נורא מה שעשיתם. ארגוני פשיעה אלו ארגוני טרור שצריך לפגוע בהם", אמר רותם.