|
|
חדר האוכל המפואר של אוניית "תל אביב"
|
|
|
|
|
האונייה "תל אביב" של החברה לספנות ארץ-ישראלית בע"מ פותחת, היום לפני 79 שנים, בהפלגות בקו חיפה-טרייסט-חיפה.
הייתה זו אוניית הנוסעים הראשונה של הצי העברי המתחדש. היא עוררה גאווה והתרגשות גדולה לא רק בקרב תושבי תל אביב אלא בכל ארץ ישראל כולה ובקהילות יהודיות בעולם.
אוניית הפאר הגדולה נשאה מלחים עברים ובעיקר שם עברי. היא הייתה אומנם אפיזודה חולפת בהיסטוריית הימאות העברית המתחדשת, ובסך-הכל פעלה בארץ פחות משנתיים, אך הופעתה חוללה את התפנית המיוחלת והיוותה כר לימודי לעשרות ומאות אני וקציני ים שמילאו לאחר מכן את צי הסוחר הישראלי.
מי שהיה אחראי לפריצת דרך היסטורית זו של אונייה מודרנית עברית ראשונה, היה איש עסקים יהודי גרמני עמיד בשם ארנולד ברנשטיין, שיחד עם אביו שפשט רגל בעסקיו, הקים ב-1919, אחר מלחמת העולם הראשונה, חברה בהמבורג לספנות, שבסיסה היה בניו-יורק והיא שייטה בקו גרמניה ואמריקה. עליית הנאצים לשלטון בגרמניה פגעה בעסקיו הנרחבים ובצי בן עשר אוניות של ברנשטיין וזה החל לחפש דרכים להוציא במהירות את הונו מגרמניה. בעלי עסקים יהודיים קנו ממנו את אחת הספינות - אוניית משא, בתפוסה ברוטו של 10,000 טון.
בעלי האונייה ניסו ככל יכולתם לשוות לאונייה העברית החדשה אווירה עברית ביתית, ציונית מושלמת. כל צוות אוניית "תל אביב", התהלך במדים. הקצינים ענדו סמל "מגן דוד" בנוסף לפסים על שרווליהם או כתפיותיהם. המלחים היו בכובע ועליו הסרט "אניית תל אביב". כדי לא לפגוע ברגשות הדתיים הותקנו באונייה מטבח וחדרי אוכל מיוחדים לאוכלי כשר. היה בה גם בית כנסת מהודר. מאוחר יותר כשנהגה אוניית "תל אביב", להגיע לנמל חיפה או להפליג ממנה היו מנגנים על סיפונה את "התקווה", מי שלא אהב זאת היו כמובן ערביי נמל חיפה, ורב-החובל זאב הים, בספרו "ספינות מספרות תולדות הספנות העברית", שיצא לאור בשנות ה-60 סיפר כי מנהל נמל חיפה דאז רוג'רס, קרא אליו את נציג החברה המפעילה ארנולד הרשקוביץ ודרש שלא יניפו עוד על התורן הקדמי דגל עברי, אלא את הדגל הרשמי הפלשתיני. הרשקוביץ כמובן סירב.
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
