|
66 דקירות [צילום אילוסטרציה: AP]
|
|
|
|
|
יניר אלגואטי, בנה של ד"ר ארינה מרגוליס (59) שנרצחה באוקטובר 2009 על-ידי בנה, יובב אלגואטי, הגיש תביעת נזקי גוף - רשלנות רפואית, בסך 9 מיליון שקלים, נגד ד"ר גורג' פורטנוי מהרצליה וירדן אולמן מנען.
במבוא לתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, נכתב כדלקמן: "תביעה זו עניינה תוצאותיה המחרידות של רשלנות מקצועית רבתי של הנתבעים, רופא מומחה בתחום הרפואה הפסיכיאטרית ועובד סוציאלי שיקומי אשר התעלמו במפגיע ממצבו הנפשי החמור של יובב אלגואטי, ומכך שלמרות שבנסיבות המקרה הוא מהווה איום ממשי וסכנת חיים לכל הסובבים אותו ובעיקר לאמו המנוחה ואחיו, נמנעו מלערב את המשטרה וגם לא פנו לפסיכיאטר המחוזי בבקשה שיבדוק את המקרה ו/או שיורה על אשפוז כפוי כפי שהיה מתבקש בנסיבות המקרה כי יעשו ובכך אפשרו ו/או לא מנעו את התרחשות הרצח ותוצאותיו הקשות".
בתביעה נאמר כי ד"ר מרגוליס נרצחה בביתה ברעננה על-ידי בנה יובב אשר דקר אותה באמצעות סכין בעלת להב משונן שאורכה 7 ס"מ לפחות בכל חלקי גופה, 66 דקירות והותירה מתבוססת בדמה.
בתביעה מצוין כי יובב אף דקר את אחיו יניר שנאבק בו והלה פונה במצב קשה לבית החולים ושם נותח. יניר מציין בתביעתו כי בית המשפט לענייני משפחה פסק כי אחיו יובב אינו זכאי לרשת את אמם המנוחה אותה הרג באכזריות במו ידיו, ולפיכך אין לו חלק בעיזבונה.
בכתב התביעה שהוגש באמצעות עו"ד גיל מיכלס, מצוין כי הנתבע ד"ר פורטנוי הינו רופא פסיכיאטר במקצועו אשר בדק את יובב בפרט בסמוך למקרה הרצח, יעץ וליווה את אמו המנוחה ביחס לטיפול בו, וכן המליץ על טיפול בהתערבות ביובב באמצעות הנתבע ירדן אולמן, עובד סוציאלי שיקומי בעל ותק של 20 שנים בתחום.
לטענת התובע, חרף נורות האזהרה המקצועיות שנדלקו בפני הנתבעים אשר בדקו ו/או יעצו ו/או אבחנו את מצבו הנפשי של יובב טרם אירוע הרצח, התעלמו מהן ולא עשו את הנדרש על-מנת לטפל ביובב באופן שלא יהווה סכנה, ו/או לא פעלו על-מנת לאשפז את יובב כמתחייב ממצבו הנפשי באמצעות פנייה לפסיכיאטר המחוזי ו/או למשטרת ישראל, ובכך אפשרו ו/או לא מנעו את מעשה הרצח המזוויע שאירע.
לטענת התובע, אילו היו הנתבעים ממלאים את חובתם המקצועית כלפי יובב וכלפי אמו המנוחה ולא מתעלמים מ"הפצצה המתקתקת" שהוטלה לחיקם המקצועי, היה האירוע הטראגי נמנע. התובע מאשים את הנתבעים בכך שטיפלו באחיו ברשלנות ובחוסר מקצועיות וחשפו את אמו המנוחה לסכנה שהתממשה בפועל ו/או לא מנעו אותה.
בהתאם לפסק הדין במשפטו, אושפז יובב במרכז לבריאות הנפש "שער מנשה", מקום בו הוא מאושפז עד היום.
התובע מבקש מבית המשפט לפסוק לו פיצויים בגין הפסדי השתכרותה של אמו המנוחה ב"שנים האבודות" לרבות הפסדים בתקופת הפנסיה, קיצור תוחלת חיים בסך שלא יפחת מ-2.5 מיליון שקלים בגין נסיבותיו החריגות בחומרתן של מקרה זה, וכן פיצויים בגין כאב וסבל.