קיבוץ גן שמואל פנה לבית המשפט המחוזי בתביעה להצהיר על זכויותיו במקרקעין בסביבת הקיבוץ בשטח כולל של כ-886 דונם שנרכשו במימונו המלא ו\או החלקי בין השנים 1942-58 ואולם נרשמו בבעלות הקרן הקיימת לישראל.
במבוא לתביעת הקיבוץ נגד קק"ל ורשות מקרקעי ישראל נאמר כי ברקע הדברים הברית ההיסטורית מראשית המאה ה-20 בין התנועה הציונית לבין גופי ההתיישבות הציונית-חקלאית בעיקר קיבוצים ומושבים לגאולת קרקעות בארץ ישראל, על-מנת לאפשר את שיבת העם היהודי לארצו ולבסס התיישבות יהודית-חקלאית בארץ ישראל.
אולם, בעוד שכלל המתיישבים החקלאיים תרמו את תרומתם לגאולת הקרקע בעצם ההחזקה והעיבוד הרצופים שלה, שעה שקק"ל תרמה את תרומתה בהעמדת המימון לרכישה ולהכשרה של הקרקע, במקרה של גן שמואל היו אלו המתיישבים החקלאיים-קיבוץ גן שמואל-שגם מימנו את רכישת הקרקע והכשרתה.
לטענת הקיבוץ, ההתיישבות העובדת האמינה כי קק"ל נציגת העם היהודי תשמור לנצח את ברית הדם והדמים שנרקמה בין המתיישבים לבין אדמת קק"ל, ואולם בשלב מסוים וכפי הנראה עוד בתחילת שנות ה-50 מעלה קק"ל בברית והפנתה עורף למי שבזכותם הפכה לגורם הקרקעי המרכזי בישראל.
הדברים באו לידי ביטויים בין היתר בשינוי הסכמים באופן חד-צדדי, בהתעלמות מהסכמות קיימות, בהחתמה על הסכמים שאינם משקפים את המצב המשפטי, ובעיקר בניצול ציני ומתמשך של תום ליבם של המתיישבים שהמשיכו להאמין בנצחיות הקשר ההדדי, ולא העלו על דעתם שמאן דהוא חותר מאחורי גבם.
לדברי הקיבוץ המימון שהעמיד לרכישת כ-900 דונם המקרקעין בסביבת הקיבוץ מהווה הצדקה מיוחדת ומניחה בסיס איתן במיוחד להכרה בזכויותיו במקרקעין. הקיבוץ מדגיש כי מרבית כ-15 ההסכמים לרכישת המקרקעין האמורים נערכו בין בעלי הקרקע (המוכרים) לבין הקיבוץ (הרוכש) מבלי שקק"ל היה כלל צד להסכמים אשר בכולם השתתף בפועל בשיעורים משמעותיים ביותר ברכישת הקרקע, ואולם המקרקעין הללו הועברו לבעלות קק"ל ונרשמו על שמה.
בתביעה שהוגשה באמצעות עוה"ד צוריאל לביא ועוזי מור נטען כי אם לא יינתן הסעד המבוקש על-ידי הקיבוץ יהווה הדבר אפליה לרעה של הקיבוץ ביחס לאחרים אשר רכשו במשותף עם קק"ל קרקעות שונות וקק"ל הכירה בזכויות הנובעות וקיימות להם כתוצאה מהשתתפותם ברכישה.
לטענת הקיבוץ, קק"ל אינו יכול להתנער מהמשמעות הנובעת מכך שמדובר במקרקעין שנרכשו מכספי הקיבוץ, ולהתנער מהמדיניות הקרקעית וממצגיו שיצרו אצל הקיבוץ ציפיות והסתמכות.
הקיבוץ מבקש להתיר לו לפצל את סעדיו שלו על-מנת שיוכל לתבוע מהקק"ל כל סכום ששולם על ידו ביתר אם כדמי חכירה ואם באופן אחר, וזאת בעקבות וכמתחייב מההכרה בזכויותיו כמבוקש בתביעה זו.
