איש שב"כ לשעבר בתפקידי מודיעין וניהול פנה לבית המשפט המחוזי בלוד בעתירה מנהלית נגד נציבות שירות המדינה, להצהיר כי פיטוריו מהשב"כ נעשו שלא כדין, ולהורות לנציבות לכבד את זכויותיו הכלכליות שנצברו לו בעת שירותו.
לדברי העותר, כיום עורך דין במקצועו, הוא שירת בשב"כ בתפקיד רגיש ואחראי, בתפקידי שטח מורכבים שיש בהם סיכון אישי לא מבוטל, וגם לדעת הממונים עליו תרם תרומה חשובה לבטחון המדינה.
העותר מציין כי פוטר מהשירות לאחר שהתקיים נגדו הליך משמעתי בחשד להתנהלות שאינה בהתאם לנהלים, בכך שלא קיים דרישת נוהל בקשר להעברת כספים למקור שגייס. אולם לטענתו מדובר היה בהליך שנעשה שלא כדין ובהליך לא חוקי שכלל פגמים מהותיים היורדים לשורשו של עניין. בנוסף נפגעה זכותו הבסיסית להליך הוגן, וכתוצאה מכך נגרמו לו נזקים כלכליים שאין בכוחו לתבוע ללא קבלת הסעד המבוקש בעתירה זו.
לדברי העותר, נציבות שירות המדינה חסמה את הדרך בפניו מלפנות לערכאת הערעור בשל אי-המצאת מסמכי בית הדין למשמעת בעניינו, ובעיקר פסק דין חתום כדין, ועל כן לא ניתן היה לפטרו בטרם מוצה הליך הערעור.
בנוסף הסתבר לעותר כי חוקר השב"כ אשר חקר אותו חקירה משמעתית טרם הגשת כתב האישום היה חסר כל סמכות חוקית לעשות זאת. לטענת העותר, הגורמים האמונים על הביקורת בשב"כ ובראשם המבקר הפנו לו עורף, והעדיפו לרצות את אדונם על פני עשיית הצדק, ובפועל נרמסו זכויותיו הבסיסיות כאדם, כאזרח המדינה, כלוחם ועובד השב"כ באופן שאינו מידתי ואינו מוצדק.
"מה שלא הורג מחשל"
לדברי העותר, כאשר פנה אל מבקר השב"כ בבקשה כי יתערב ויסייע לו מול השפלות וההתעמרות מהן סבל אמר לו הלה כי "מה שלא הורג מחשל".
עוד טוען העותר, באמצעות עו"ד אהוד מטרסו, כי גם אם נקבל את הטענה לפיה הוא עבר עבירת נוהל בעת שעמל על סיכול פיגועים וגיוס סוכנים מקרב ארגוני הטרור, אין חולק כי הדבר נעשה בשגגה,
בתום לב מתוך דבקות מלאה במשימה וכי אין המדובר בדפוס קבוע. לדבריו עצם העמדתו לדין הייתה מוטעית וניתן היה על נקלה לברר עמו את העניין בפורום מנהליו כפי שמקובל לעשות.
העותר מבקש מבית המשפט לאפשר לו פיצול סעדים באופן שיאפשר לו לתבוע את המגיע לו מכוח פסיקתו בעתירתו זו.
