המדינה חייבת להקפיד על כך שלא יוגשו הצעות תכסיסניות או מעוררות תמיהות במכרזים שהיא מפרסמת. חובה זו חלה לא רק על המכרז בכללותו, אלא על כל אחד ממרכיביו. כך אומר (יום ה', 24.4.14) שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין.

לדברי רובינשטיין, "על הממשלה בראש, כגוף האולטימטיבי של הרשות המבצעת מוציאת המכרזים, לעמוד באמות מידה נקיות שאין בהן אי-ריאליות ופירכה, קרי, שאינן מכילות ואינן מאשרות כל פרט שאין לו אחיזה כלשהי במציאות. אין הרשות מוציאת המכרזים יכולה להסתפק באמירה כללית שהמכלול תקין ומה לי פרט זה מה לי פרט אחר, אלא עליה להידרש לקרביהן של ההצעות.

"...לטעמי היתרון הכלכלי לרשות הממשלתית אינו חזות הכל, אף כי אין להקל בו ראש כמובן, אלא גם ערכי יסוד של תפקוד כרשות ציבורית שלנגד עיניה האמון הציבורי במלאכתה".

הדברים נאמרו בהחלטתו של בית המשפט העליון לקבל חלקית את ערעורה של חברת מסיעי שאשא על זכייתה של חברת המוביל הדרומי צביקה במכרז של המדינה למתן שירותי הסעות בדרום הארץ. בהצעתה של צביקה תומחרה שעת המתנה במחיר גבוה פי שמונה מאשר שעת נסיעה, מה שלדעת רובינשטיין מעורר חשש לתכסיסנות.

ביהמ"ש העליון החליט שלא לבטל את המכרז כולו, בין היתר משום שמסיעי שאשא שיתפה פעולה בו. מאחר ששאשא גם לא ביקשה להחזיר את הנושא לבחינת ועדת המכרזים, הוחלט לאסור על המדינה לממש את האופציה להרחבת ההתקשרות עם צביקה.

השופטים ניל הנדל ודפנה ברק-ארז הסכימו עם רובינשטיין. את שאשא ייצגו עוה"ד רות ברק ודן הרציג, את המדינה ייצג עו"ד יצחק ברט, ואת מסיעי צביקה - עוה"ד שמואל לכנר, נעה פייט ואלעד לוי.