לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים הוגש ערעור על החלטה שניתנה בבית הדין האזורי לנהל הליך של קדם-משפט בתביעה שהוגשה בשם אדם שהלך לעולמו כחצי שנה לפני הגשתה, דהיינו בתביעה שהוגשה ללא הרשאה, ללא כשרות משפטית ואפילו ללא ייפוי כוח.
המערערת, חברת י.ב. שיא משאבים, טוענת כי במהלך דיון קדם-המשפט בתביעה שהוגשה כנגדה, הבהיר בא-כוח התובע לראשונה כי התובע מת עוד קודם הגשת התביעה. אולם בית הדין החליט למחול על הפגם המהותי שנפל בתביעה שהוגשה שלא כדין בשמו של אדם שהלך לעולמו עוד בטרם הגשת הביעה תוך הסתרה מכוונת של עובדה מהותית זו, וביכר לנהל קדם-משפט לצורך הגעת הצדדים לפשרה.
כל זאת, לדברי המערערת, בניגוד להוראות חוק השליחות המחייבות הרשאה מפורשת לניהול הליכים בפני בית הדין ואף לניהול פשרה. להלכה ולמעשה נאמר בערעור כי הדיון נעשה בהיעדרו הפיזי והמשפטי של התובע המנוח ובהיעדרו של נציג מוסמך מטעמו.
על אף כל אלה, נאמר בערעור, הציע בית הדין למערערת לשלם לצרכי פשרה סכום של 8,000 שקלים . המערערת סירבה והציעה לשלם לצרכי פשרה סך של 4,400 שקלים. לדבריה, סירובה לא נראה בעין יפה על-ידי בית הדין בלשון המעטה, ומתוך מורת רוח ברורה מכך, החליט בית הדין לערוך קדם-משפט נוסף על-מנת להביא את הצדדים לפשרה וחייב את המערערת לשלוח את מנכ"לה להתייצב באופן אישי לדיון.
אם לא די בכך, טוענת המערערת, מורת רוחו הברורה של בית הדין מסירובה להצעתו הביאה לחיובה בהוצאות נכבדות בסך 3,000 שקלים. לנוכח זאת מבקשת חברת י.ב. שיא משאבים מבית הדין הארצי לעבודה לתת לה רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי ולראות בבקשה זו כערעור לגופו.
י.ב. שיא משאבים מבקשת לבטל את החלטת בית הדין האזורי ולהורות על דחייתה, ולחלופין על מחיקתה של התביעה.
לטענתה, באמצעות עו"ד נאוה בן-שטרית, אין להתיר ניהול תביעה ואף ניהול משא-ומתן לפשרה כאשר ברור כי התביעה הוגשה בהעדר כשרות משפטית ואף ללא הרשאה ובפרט ללא הרשאה מפורשת בייפוי כוח.
עוד טוענת המערערת כי אין להגיש תביעה על-ידי מנוח אלא על-ידי מנהל עזבונו או יורשיו, ואין לנהל קדם משפט לפשרה בתביעה שהוגשה על-ידי המנוח, ולבסוף אין לחייב צד שסירב להצעת פשרה בהוצאות בשל כך.
לדברי המערערת, מדובר בערעור עקרוני החורג מעבר לצדדים המתנהלים בתביעה האמורה, זאת מאחר שהוא נוגע למושכלות יסוד של ניהול הליך משפטי ובפרט הליך משפטי הוגן ובהתאם לכל כללי הדין.