בקשה לאישור תביעה ייצוגית הוגשה (יום ה', 15.5.14) כנגד חברת ימית א. ביטחון 1998 מירושלים מפעילת החניונים לטווח ארוך בנתב"ג, בטענה להפרת החובה לגבות דמי חניה לפי יחידות זמן של 15 דקות החל מתום שעת החניה הראשונה.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד באמצעות עו"ד עמירם טפירו נאמר כי החברה מחייבת את ציבור החונים לשלם בעד שעת חניה מחיר מלא במקום לחייב אותם בתשלום יחסי לפי יחידות זמן של רבע שעה. וזאת בניגוד לפקודת התעבורה ולחקיקה הצרכנית.
לדברי התובע יאיר בן שושן, התיקון של פקודת התעבורה שנכנס לתוקף בינואר 2009 אשר נועד להיטיב עם הצרכנים על-ידי יצירת מתאם בין זמן החניה בפועל לבין זמן החיוב בתשלום דמי חניה, מחייב גביית דמי חניה לפי יחידות זמן של רבע שעה.
כך למשל בחניונים לטווח הקצר בנתב"ג נגבים מהנהג דמי חניה לפי יחידות זמן של רבע שעה בתחום השעה הראשונה " רבע שעה נוספת או חלק ממנה 4 שקלים" והן בחניון לטווח ארוך בשדה דב בתל אביב נגבים דמי חניה לפי יחידות זמן של רבע שעה לאחר 24 שעות חניה לפחות.
ואולם בשונה לחלוטין מהמדיניות בחניונים אחרים גובה הנתבעת דמי חניה לפי יחידות זמן של שעה מלאה בחניונים לטווח ארוך בנתב"ג בחלוף מספר היממות בהם הושאר הרכב בחניון.
לדברי התובע מדיניותה של הנתבעת הנוהגת לחייב בגין שעת חניה מלאה ולא לפי יחידות הזמן שקבע המחוקק כתובה במפורש בשלט המוצב בכניסה לחניונים לטווח ארוך: "כל שעה נוספת או חלק ממנה 9 שקלים". מדיניות זו מופיעה אף באתר האינטרנט של רשת שדות התעופה.
אשר על כן סבור התובע כי לקוחותיה של הנתבעת זכאים להחזר כספי בגין תשלום היתר המתבטא בחיוב עבור שעת חניה מלאה במקרים בהם חנו רק בחלק ממנה, בהתאם ליחידות זמן של 15 דקות כמצוות המחוקק.
התובע מעריך את סכום התביעה המצרפי ב-5 מיליון שקלים.
